עַל סֻלַּם-זָהָב שֶׁלַּשְּׁקִיעָה
עֶרֶב שָׂעִיר רַד לְאִטּוֹ
לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַסְּפִינָה הַגּוֹשֶׁשֶׁת.
כְּאָרוֹן זָעָה סְפִינָה שְׁחוֹרָה
וּמִגְדְּלֵי-הָאוֹר בְּכָל הַחוֹפִים כָּבִים.
הָרוּחַ מַתְרִיעַ בְּחָפְזוֹ
“הַסְּפִינָה עוֹגֶנֶת!”
וְנֶאְלָם.
וְסֻלָּם מִשְׁתַּלְשֵׁל אֶל אֵלֶם הַחוֹף
וְהוּא כִּסְפִינָתוֹ בְּסֵמֶל הַלָּיִל.
הקברניט
יוֹרֵד.
בְּלֵיל זֶה יָגִיחוּ מִקִּנִּים הֲרוּסִים תִּנְשָׁמוֹת
בְּלֵיל זֶה גַם רוּחוֹת שַׁכּוּלִים יִתְשׁוֹטְטוּ
בְּמַקּוֹר וְצִפָּרְנַיִם כָּל תְּרִיס מוּגָף לִקְרֹעַ.
קִרְעוּ רוּחוֹת קִרְעוּ תִּנְשָׁמוֹת!
בְּדַרְכִּי הָרְחוֹקָה גַם צִפָּרְנַי שֶׁלִּי הִפְרִיאוּ
מֵחַלּוֹן אֶל חַלּוֹן אָנוּעַ גַּם אֲנִי עִמָּכֶם
לִקְרֹעַ הַתְּרִיסִים.
הִתְנוֹפְפוּ מִפְרָשִׂים כְּדִגְלֵי-בְּשׂוֹרָה.
הָקִיאוּ אֲרֻבּוֹת עֲשַׁנְכֶן כִּקְטֹרֶת
אֶל עָרֵי הַחוֹף.
אֶל כָּל דֶּלֶת פְּתוּחָה יִתְאַבֵּךְ
וְאֶל כָּל אֹזֶן:
מַלָּחִים אֲנִי יוֹרֵד לְבַקֵּשׁ לִסְפִינָתִי.
הוֹלֵךְ.
עוֹבְרִים וְשָׁבִים נֶחְפָּזִים הַבָּיְתָה.
הַכֹּל עוֹיְנִים אֵלָיו: נִרְתָּעִים וְחוֹמְקִים.
כְּסֵפֶר-תּוֹרָה תְּגוֹלֵל יְרִיעוֹתֶיךָ לָיִל
וְטַלִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת עַל כִּתְפֵי הָאָדָם תֵּרַדְנָה
וְהוּא בּוֹרֵחַ.
לָמָּה יִבְרַח
וְהוּא קָרוּא לַעֲלוֹת לְתוֹרָתְךָ.
לָמָּה יִבְרַח
וּמְשׁוֹטֵי-סְפִינָתִי מְחַכִּים לוֹ.
פְּלוֹנִי! עֲמֹד!
טוֹב כִּי קְרוּעִים בְּגָדֶיךָ
וְאֶת בְּשָׂרְךָ הַלֵּאֶה לִי יַחְשׂפוּ.
אֵלֶיךָ בָּאתִי. עֲמֹד!
חָמָק…
גַּם הוּא חָמָק.
וּבְבָתֵּי-חֹמֶר בָּתֵּי-מִדּוֹת בָּתֵּי-מַרְזֵחַ-וְחִזָּיוֹן
כָּל כְּלֵי-הַמָּאוֹר הֻבְעֲרוּ
לְמִפְּתִילֵי הַפִּשְׁתָּה וְעַד הַנִּבְרֶשֶׁת:
אוֹר! אוֹר!
אֶת הָעֲטַלֵּף הַגָּדוֹל יָנִיסוּ
אֶת הַלָּיִל.
פנסים
יֵרָגְנוּ.
לָמָּה הִצִּיתוּנוּ!
כוכבים
יְחַנְּנוּ אוֹרָם.
כַּבּוּנוּ!
והאדם
רָץ רָץ וּמְפַלֵּל.
הַרְבּוּ אוֹר! הַרְבּוּ אוֹר!
אַךְ הִנֵּה יִתְפַּתְּלוּ מֵרָחוֹק כִּגְוִיּוֹת תַּחַת שֵׁבֶט
סִמְטָאוֹת מָכוֹת הוֹמוֹת-מֵאָדָם.
הקברניט
אֲלֵיכֶם אֵלְכָה לִי.
שָׁם יָבִינוּ לִי.
הֵמָּה יִכְשְׁרוּ לְמַלָּחִים.
הִתְאַבֵּךְ הִתְאַבֵּךְ עֲשַׁן אֲרֻבּוֹתַי!
נוֹפְפוּ נוֹפְפוּ מִפְרָשִׂים!
הוֹלֵךְ.
דלת העם
– אֵיזֶה אֹפֶל! כָּמֹהוּ לֹא הָיָה עוֹד.
– חֹשֶׁךְ-מִצְרַיִם.
– שָׂנֵאתִי חֹשֶׁךְ כַּמָּוֶת.
– וּבָרְחֹבוֹת הַגְּדוֹלִים אוֹר. שָׁם תָּמִיד אוֹר.
– זוֹ מְנָת חֶלְקֵנוּ יְדִידִי: הַרְבֵּה לָיִל – וְכוֹכָבִים מְעָט.
– אַךְ הֵמָּה מְעַטִּים הַפַּעַם יֶתֶר מִדַּי.
– וְהַיָּרֵחַ גַּם הוּא כַּמְּנוֹרָה אֲשֶׁר הוּמַךְ לַהֲבָה.
– אַךְ מַה זֶּה? עָשָׁן!
– כֵּן אֵי-מִזֶּה יָגַח עָשָׁן כָּבֵד וְנוֹרָא.
– וּפִרְפּוּר-מִפְרָשִׂים אֲנִי שׁוֹמֵעַ.
– וַדַּאי סְפִינָה גְדוֹלָה בָּאָה.
– סְפִינָה. סְפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת!
– מְשֻׁנָּה הִיא.
– דְּמוּת אָרוֹן לָהּ וְהוּא שָׁחוֹר.
– וּפָנָס גַּם אֶחָד לֹא יָאִיר שָׁם.
– וְקוֹל אָדָם גַּם אֶחָד בַּל יִשָּׁמַע.
– וְרַק צְפִירָה אֲנִי שׁוֹמֵעַ.
– וְהִיא כְּקוֹמֶרֶת קֶשֶׁת בָּאֲוִיר.
– זָר הַדָּבָר.
– וְגַם מְבַשֵּׂר רָע.
– הָבָה נֵלְכָה אֶל הַחוֹף.
– חָלִילָה פֶּן יַדְבִּיקֵנוּ הֶעָשָׁן.
– הִנֵּה הוּא זוֹחֵל עַל גְּחוֹנוֹ.
– וְהִנֵּה הוּא הוֹרֵס אֶל בֵּית-הַמַּרְזֵחַ שֶׁלַּזָּקֵן הַגִּבֵּן.
– הָבָה נָנוּס.
– הֵי! הֵי! הָגִיפוּ הַתְּרִיסִים!
– כָּל שַׁעַר עַל מַסְגֵּר!
– עָשָׁן שָׁחוֹר וְנוֹרָא בָּא.
– נוּסוּ! נוּסוּ!
נָסִים.
הקברניט
עִמְדוּ! עֲמֹדוּ! לָמָּה תָּנוּסוּ? אֲנִי הוּא!
קְבַרְנִיט הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה!
אֲלֵיכֶם בָּאתִי!
וְאֶת הֶעָשָׁן לִמְעוֹנוֹתֵיכֶם שִׁלַּחְתִּי
לְמַעַן כַּבּוֹת הַנֵּרוֹת הַדּוֹמְעִים שַׁעֲוָה לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם –
וִיהִי לָיִל!
הַאֲזִינוּ אֵיכָה תֵּילִיל סְפִינָתִי!
אֶתְכֶם תַּזְעִיק: לִהְיוֹת חֹבְלִים לָהּ תֹּפְשֵׂי-מְשׁוֹטֶיהָ.
עִמְדוּ! קִרְבוּ אֵלַי וְאַגֶּדְכֶם.
בְּשׂוֹרָה בְּפִי!
דלת-העם
– שִׁכּוֹר הוּא!
– שׁוֹטֶה הוּא!
– מְטֹרָף הוּא!
– מוּקְיוֹן!
– נָנוּס מִפָּנָיו!
– אַל תִּשְׁמְעוּ לוֹ!
– לַהֲדִיחֵנוּ הוּא אוֹמֵר.
– עֲשָׁנוֹ כַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן.
– נוּסוּ!
רָצִים מְבֹהָלִים.
קוֹל-הֲגָפָה מַרְגִּיז הַדְּמָמָה.
הַסִּמְטָאוֹת מִתְרוֹקְנוֹת.
הקברניט
בָּרְחוּ… גַּם הֵמָּה!
צוֹנֵחַ אֶל גָּדֵר דְּחוּיָה.
הֶעָשָׁן רוֹבֵץ לְרַגְלָיו.
עֲרִירִים יְאַוְּשׁוּ צְעָדַי בְּיַעַר זֶה
וּבְאַהֲבָה יָלֹק אֶת שַׁלַּכְתּוֹ זֶה עֲשָׁנִי.
הַאֶקְרָא שׁוּב בְּקוֹל:
אָ-אוּ!
אֲנִי קוֹרֵא אֲלֵיכֶם הַדָּוִים!
מֵעַל לְצַמֶּרֶת הַלֵּילוֹת
שָׁמָּה שָׁמָּה בַּאֲשֶׁר אַתֶּם.
אוּלַי יִשְׁמַע מִי
אוּלַי יַעַן.
אָ-אוּ!
אַלְלַי לִי כִּי הִשְׁכַּמְתִּי בֹּא.
וְעַתָּה
הַאֻמְנָם יָבֹא שַׁחַר לַחֲבֹשׁ כַּרְבָּלְתּוֹ לְרֹאשִׁי
וַאֲנִי לֹא חָפָצְתִּי.
עַל כַּפֶּיךָ הַפְּרוּשׂוֹת לָיל
דִּמְעַת אֱלֹהִים נָתַתָּ לִי.
אָנָה אֵלְכָה בְּדִמְעָתְךָ אֱלֹהִים
אוֹ אֶל מִי מַדְוֶיךָ אֲתַנֶּה?
עַל כָּל דֶּלֶת נְעוּלָה אֶתְדַּפֵּק
וְעַל כָּל חַלּוֹן מוּגָף:
פִּתְחוּ לִי נְדוּדֵי-שְׁנָת!
פִּתְחוּ כֹּאֲבִים!
כִּי בְּשֵׁם אֱלֹהַּ אֲדַבֵּר אֱלֹהֵי הַבֹּכִים
אֲשֶׁר עַל מִשְׁכַּבְכֶם בַּלֵּילוֹת תֶּחֱזוּ פָּנָיו הַדְּמוּעִים
וְאֵין פּוֹתֵחַ.
עַל כַּפֶּיךָ הַפְּרוּשׂוֹת דִּמְעַת אֱלֹהִים
עַל-מָה נָתַתָּ לִי הַלָּיִל?
הִנֵּה אֵלְכָה לִי מִפֹּה
הִנֵּה אָשׁוּב אֶל הַסְּפִינָה וְאַפְלִיג לִי
כָּל-עֻמַּת שֶׁעָגָנְתִּי.
וּפֹה
פֹּה יָבֹא שַׁחַר וּבְיַד זֹהַר יִמְחֶה
בְּשׂוֹרָה גְדוֹלָה מֵעַל גְּוִילֵי-לָיִל.
הָהּ נַקֵּשׁ רוּחַ עַל פִּתְחֵי דָוִים:
אוּלַי יִשְׁמְעוּ אוּלַי יָבִינוּ.
וַאֲנִי
עֲצוּם-עֵינַיִם עַל צַמֶּרֶת-לַיִל אַעַל
וָאֶקְרָא אֲלֵיהֶם לָאַחֲרוֹנָה:
בֹּאוּ
בֹּאוּ אֶל הַסְּפִינָה!
בֹּאוּ
בֹּאוּ אֶל הַלָּיִל!
הַסְּפִינָה צוֹפֶרֶת.
הֶעָשָׁן מִתְחוֹלֵל.
הָהּ סְפִינָה שְׁחוֹרָה!
לֹא-מוּבָן וּמְבֻזֶּה כִּתְמוֹל-שִׁלְשֹׁם
בְּגַפּוֹ שָׁב אֵלַיִךְ אִיּוֹב.
אַךְ מַהּ הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר אֶשְׁמַע פֹּה בִּקְצֵה הַסִּמְטָא
קוֹל מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת?
בֵּית-מַרְזֵחַ הוּא
בֵּית מָרֵי-נָפֶשׁ
פֹּה אֶמְצָאֵם
מַלָּחֵי-לַיִל אֲשֶׁר יָבִינוּ לִי.