עוֹד נְכוֹנִים לִי רְגָעִים –
לִבִּי יָחוּשׁ בַּלְהוֹתֵיהֶם.
צְלָלִים כְּבֵדִים, צְלָלִים פְּרָאִים
פָּרֹשׂ פָּרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם.
וּבַצְּלָלִים גֵּא וְשׁוֹתֵק
עוֹמֵד שָׂטָן מְלֵא-עֵינָיִם;
עַל קָדְקֳדוֹ רָתַח-לָחַשׁ
זֵר נְחָשִׁים עִם קַרְנָיִם.
גּוּשׁ-עֲלָטָה דָמַם-זָמַם
(וְאוּלַי חִכָּה לְפִתְרוֹנִים?..)
פִּתְאֹם חָרְדָה הָעֲלָטָה
וַיִּתְלַקְּחוּ הַשְּׁפִיפוֹנִים,
פָּעַר לוֹעוֹ שְׂטַן-הַזַּעֲוָה,
חָשַׂף שִׁנָּיו כְּדָרְבוֹנוֹת –
עַל לְחָיַי זָרְמָה פִתְאֹם
קָרַת צְחוֹקוֹ, צְחוֹק-הַזּוֹנוֹת…
וָאִיקָצָה… בָאֲפֵלָה
הַכֹּל תּוֹהֶה, הַכֹּל שׁוֹתֵק;
רַק הַשָּׂטָן יִרְדֹּף אַחֲרַי –
צוֹחֵק, צוֹחֵק וְאֵינוֹ פּוֹסֵק…
תרע"ה