הָיְתָה יַלְדוּת לִי עַלִּיזָה,

כֻּלָּהּ זֹהַר וְשַׁעֲשׁוּעִים;

אַךְ חִישׁ חָלְפָה וְהוֹתִירָה

זֵכֶר-עוֹלָם וְגַעֲגוּעִים –

הָיֹה הָיוּ לִי עֲלוּמִים,

תֹּר מַאֲוַיִּים וְשִׁכָּרוֹן;

אַךְ חִישׁ עָפוּ וְהִנְחִילוּ

פַּחֵי-נֶפֶשׁ לְזִכָּרוֹן.

הָיוּ תִקְווֹת לִי בְהִירוֹת:

עָתִיד מַזְהִיר לִי הִבְטִיחוּ;

אַךְ נָגֹזּוּ חִישׁ וּלְמָנָה

יֵאוּשׁ כֵּהֶה לִי הִנִּיחוּ:

מַה שֶּׁהָיָה בִּלְתִּי יִהְיֶה,

וּבְשֶׁיִּהְיֶה אֵין שְׁבִיב-אוֹרָה…

רוֹצָה נַפְשִׁי לִזְעַק מָרָה,

אַךְ אֵאָלֵם, כִּי אֵין בְּרֵירָה…

קוֹסטוֹפוֹל