לֹא הָיָה לִי דָבָר רַק אַחַת:

הַתִּקְוָה הִיא הָיְתָה עִמָּדִי;

וְהַכֹּל לִי נָתְנָה הַתִּקְוָה

עֵת דָּבָר לֹא קַחְתִּי מִיָּדָהּ.

וְהַכֹּל לִי הָיָה רַק אַחַת:

הַתִּקְוָה כְבָר חָסְרָה בִלְבָבִי;

נֶהֱנֵיתִי, רָוִיתִי עַד צַוָּאר,

וּמַה-לִּי עֲתִידִי עוֹד יָבִיא?..

וְאֶגְעַל אֶת חַיַּי הָרָוִים

וּמְחֻסְּרֵי כָל עִנְיָן וּמְגַמָּה.

וּבְלִבִּי הִתְאַזְרַח הַיֵּאוּשׁ

וְהָפַך עוֹלָמִי לְשַׁמָּה.

זדולבונובה