לֹא מַטְמוֹנַי יִקְנוּ לִבֵּךְ,

לֹא זְהָבִי וּשְׂכִיּוֹתַי;

לֹא עַל חִנִּי אֶהֱבִינִי –

עַל תַּלְתַּלֵי שַׂעֲרוֹתַי.

הֵן אַתְּ רוֹאָה – עָנִי אָנִי:

אֵין לִי בִּלְתִּי גְּלִימַת-כְּתֵפִי;

גַּם הַטֶּבַע לִי הִתְאַכְזָר

וְלֹא חָלַק לִי בַיֹפִי.

מֹהַר אוּכַל תֵּת רַק לֵבָב

אָנוּשׁ, נוֹאָשׁ, מְלֵא-הֲפָכִים…

גַּם הַנְּשָׁמָה לָךְ הֵבֵאתִי –

נִשְׁמַת-קְרָעִים הִיא וּקְרָחִים…

קְחִי לָךְ נַפְשִׁי תַּחַת נַפְשֵׁךְ,

תַּחַת לִבִּי תְּנִי לִבָּתֵךְ,

נָא נַשְּׁקִינִי… אוּלַי תּוּכְלִי

רַפְּאוֹת אוֹתִי בִנְשִׁיקָתֵךְ.

נַפְשִׁי דְווּיָה, לִבִּי לָקוּי,

אַךְ נִיצוֹצָם עוֹד לֹא דָעַךְ;

פְּחִי בַנִּיצוֹץ… תִּבְעַר אִשּׁוֹ –

אֵשׁ אַהֲבָתִי – וְתִבְלָעֵךְ!

אַל תִּדְחִינִי, חֶמְדַּת לִבִּי,

רַק בְּיָדֵךְ חַיָּי, מוֹתִי;

רַק חִבָּתֵךְ, הִתְמַכְּרוּתֵךְ

תָּשִׁיב רוּחִי לִי וּמְשׂוֹשִׂי…

מִצְחִי קֻמַּט, פָּנַי קוֹדְרִים,

עָנָן כִּסָּה הָעֵינַיִם;

אַךְ עוֹד יִפְעַם בִּי הַלֵּבָב,

יִתְבַּע אוֹרָה, יִתְבַּע חַיִּים…

זדולבּוּנוֹבה