מִיָּמִים קַדְמוֹנִים וּרְחוֹקִים,

רַק שֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם רָאָתַם,

הִתְנַשֵּׂא מִטַּבּוּר הַמִּישׁוֹר

הָאַלּוֹן, עֲנָק-הָאִילָנוֹת

וַיִּגְאֶה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם…

הוּא שִׂגְשֵׂג וַיִּבֹּל חֲלִיפוֹת

וַיִּשְׁזֹר מִיָּמִים יָמִימָה

פְּתִיל חַיָּיו הַגְּדוֹלִים וּטְמִירִים

וְאִישׁ לֹא הִשְׁגִּיחַ, לֹא הִרְגִּישׁ…

בָּאָבִיב, בָּאָבִיב עֵת שָׁבוּ

הַחֲסִידוֹת הַצְּחֹרוֹת לִכְפָרִי

לְקוֹמֵם הֲרִיסוֹת קִנֵיהֶן

עַל גַּגֵּי-הַגְּרָנוֹת הַדְּחוּיִים;

עֵת הִפְשִׁיר הַשֶּׁלֶג הֶעָכוּר

וַיָּצֶף אֶת שַׁדְמוֹת הָאָחוּ

וּפַלָּח כְּבָר יָצָא מֵרִבְצוֹ

בִּגְנִיחָה שֶׁל כֹּבֶד וְעַצְלוּת

לְתַקֵּן מַכְשִׁירֵי אַדְמָתוֹ:

מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֵתוֹ וּקְרוֹנוֹ –

אָז יֵעוֹר הָאֵיתָן מִשְּׁנָתוֹ

וְגִחוּךְ רַב חֶסֶד עַל פָּנָיו,

מִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין וְתוֹהֶה:

הַאֻמְנָם כֹּה הַרְבֵּה יָשַׁנְתִּי?

וְתוֹךְ-כְּדֵי-תְּמִיהָה הוּא מַקְשִׁיב

קוֹל תְּרוּעַת צִפֳּרִים חֲדָשָׁה –

וְזָכַר כִּי בָּא כְּבָר הָאָבִיב

וְהִתְחִיל מְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו…

גרודנה