(בַּלָּדָה מִתּוֹךְ “קוֹנְרַד וַלֶנְרוֹד”)

שׁוֹאַת הַחֻרְבָּן עַל הַמַּאוְרִים יָרָדָה.

סוֹפָם – לִכְבָלִים אוֹ לְקֶבֶר.

עֲדַיִן בְּעֹז מִתְגּוֹנֶנֶת גְּרַנַדָה,

אַךְ אוֹי לָהּ – פָּקַד אוֹתָהּ דֶּבֶר!

וְגַם אַל־מַנְצוּר מִצְּרִיחֵי אַלְפּוּהָֽרָה

עִם קֹמֶץ בְּנֵי־חַיִל לֹא זָֽז עוֹד.

טַבַּעַת אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כְּבָר נִסְגָּרָה:

עִם־שַׁחַר תֻּתְקַף מְצוּדָֽה זֹאת.

*

מָטָר שֶׁל קְלָעִים צְבָא־הִיסְפַּנְיָה הֵטִיחַ.

נָמוֹטָה חוֹמַת אַלְפּוּהָרָה.

כְּבָר צְלָב הֹעֲלָה בַּמִּסְגָּד עַל הַצְּרִיחַ:

נוֹשְׂאָיו כְּבָר פָּרְצוּ הַמִּבְצָרָה.

אַנְשֵׁי אַל־מַנְצוּר נִקְטְלוּ לְלֹא־הֶרֶף,

אַךְ הוּא לֹא נִפְגַּע מִכְּלֵי־זַיִן –

הִבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין רֹמַח לְחֶרֶב

וְחִישׁ נֶעֱלַם מִן הָעַיִן.

נִפְרַץ אַרְמוֹנוֹ – וְכוֹבְשָׁיו, גֵּאֵי־כֹּחַ,

חַגִּים נִצְחוֹנָם בֵּינָתַיִם.

קְצִינִים מְחַלְּקִים שָׁם שְׁבוּיִים וּמַלְקוֹחַ –

וְיַיִן נִשְׁפָּךְ שָׁם כְּמַיִם.

פִּתְאֹם הוֹדִיעָם הַזָּקִיף כִּי הִגִּיעַ

אַבִּיר שֶׁנִּרְאֶה כְּנָכְרִי הוּא,

וְהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הָרְשׁוּת לְהַשְׁמִיעַ

דִּבְרֵי־הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבְּפִיהוּ.

הָיָה אוֹתוֹ אִישׁ – אַל־מַנְצוּר הַבּוֹרֵחַ:

מִמְּקוֹם מִקְלָטוֹ הַבָּטוּחַ

הוּא בָּא לְהַסְגִיר אֶת עַצְמוֹ לַמְנַצֵּחַ:

"חָנֵּנִי, מַצְבִּיא אֲצִיל־רוּחַ!

בְּרֹב הַכְנָעָה הִתְיַצַּבְתִּי בַּפֶּתַח,

נַפְשִׁי הִרְהֲרָה וְהֵבִינָה:

אַדִּיר הוּא אֵלְכֶם, תֶּחֱסוּ בּוֹ לָבֶטַח –

וּבוֹ מֵעַתָּה אַאֲמִינָה.

יֵדַע הָעוֹלָם כִּי בַּקְּרַב הַמַּכְרִיעַ

עֱזוּז־גְּבוּרַתְכֶם הִכְנִיעַנִי,

כִּי מֶלֶךְ עַרְבִי מַרְכִּין רֹאשׁ וּמַצִּיעַ

חַרְבּוֹ לַשַּׁלִּיט הַהִיסְפַּנִי!"

יָדְעוּ בְּנֵי־סְפָרַד לְהוֹקִיר אֹמֶץ־רוּחַ.

חִבְּקוֹ מַצְבִּיאָם הַשָּׂמֵחַ.

קְצִינָיו אַחֲרָיו, כְּמִצְוַת הָאֵרוּחַ,

הוֹשִׁיטוּ יָדָם לָאוֹרֵחַ.

וְהוּא, אַל־מַנְצוּר, מִתְלַהֵב מִן הַפֶּגֶשׁ.

נוֹשֵׁק כָּל קָצִין סְפָרַדִּי הוּא –

וְשָׁב לַמַּצְבִּיא וְחוֹבְקוֹ בְּרֹב רֶגֶשׁ,

נוֹשְׁקוֹ עַל לֶחְיוֹ וְעַל פִּיהוּ.

לְפֶתַע חֻלְשָׁה הִכְרִיחַתּוּ לִכְרוֹעַ;

אַךְ הוּא בְּיָדוֹ הָרוֹפֶפֶת

קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל רַגְלָיו שֶׁל הַשּׁוֹעַ

בְּפַס מִכְּרִיכוֹת הַמִּצְנֶפֶת.

הִשְׁקִיף עַל סְבִיבָיו – וְרוֹאָיו הִתְפַּלָּצוּ:

פָּנָיו הִתְעַוְּתוּ וְהִכְחִילוּ.

בְּפֶה מְעֻקָּם, בִּצְחוֹק־תֹּפֶת פָּרַץ הוּא –

וְהֵם הֶאֱזִינוּ בִּדְחִילוּ:

הַבִּיטוּ, כּוֹפְרִים! הִסְתַּכְּלוּ, בִּישֵׁי־גַֽדָּא!

פָּנַי מְבַשְּׂרִים לָכֶם שֶׁבֶר.

רִמִּיתִי אֶתְכֶם: אֲנִי בָּא מִגְּרַנַדָה –

וְשַׁי בְּיָדִי לָכֶם: דֶּבֶר!

כָּל אִישׁ שֶׁנָּשַׁקְתִּי – דָּבַק בּוֹ הַנֶּגַע;

סוֹפְכֶם כְּסוֹפִי הוּא – אֵין שֹׁנִי!

רְאוּ יִסּוּרַי, הַגּוֹבְרִים מִדֵּי רֶגַע:

כֻּלְכֶם תִּגְוְעוּ פֹּה כָּמוֹנִי!"

וְשׁוּב הוּא פּוֹרֵשׂ אֶל קְצִינִים מֻכֵּי־פַחַד

כַּפָּיו בְּקוֹל נַהַם וְשַׁאַג –

כְּבָא לַחֲבוֹק אֶת כָּל אֵלֶּה גַּם־יַחַד,

וּפִיו מְעֻוָּת מֵרֹב לַעַג.

וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁקִצּוֹ כְּבָר הִגִּיעַ,

הוּא מֵת בְּלִי עֲצוֹם עַפְעַפַּיִם;

וּצְחוֹק־הַשָּׂטָן הַמַּבְעִית, הַמַּזְוִיעַ

לָנֶצַח קָפָא בַּשְׂפָתַיִם.

נָס חֵיל הַכּוֹבְשִׁים מְנוּסָה מְבֹהֶלֶת;

אַךְ רָץ אִתָּם יַחַד גַּם דֶּבֶר –

וְחִישׁ, בְּחֶבְלֵי מַגֵּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

יָרדוּ עַד־אֶחָד אֱלֵי־קֶבֶר.