אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַקּוֹל

הָעוֹלֶה מֵהַגּוּף, מֵחֶשְׁכַת הַבְּאֵר:

הִקִּיפַנִי הַיְתוֹם!

בָּא עַד נֶפֶשׁ הַשְּׁכוֹל! –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תַּבֵּט לַתְּהוֹם,

אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה וְשׁוֹרֵר!

וְאֵלָיו כִּי תִשְׁעֶה – הֲיִדֹּם? הֲיִשְׁתֹּק?

אוּלַי בְּרֶגַע רַחוּם, בִּהְיוֹת שְׁנַיִם אֶחָד – –

וְשָׁב וְעָלָה (הֲתַכִּיר? הֲתַבְחִין?)

מִנִּי בְכִי הַתִּינוֹק,

מֵהַיּוֹם הַנִּפְגָּשׁ עִם הָאוֹר, הַמַּלְבִּין,

שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד – –

אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה, הִתְרוֹנֵן!

יֵשׁ בְּיַעַר הַלֵּיל, אוֹ בְּמַעַר הַיּוֹם,

תְקַדֶּמְךָ חֶדְוָה: הַבֵּן כְּבָר גָּדוֹל!

בְּשַׁעֲלֵי הַחֶדְוָה רוֹדֵף קוֹל, מִתְחַנֵּן,

מֵהַבְּאֵר, מֵאָפְלָהּ, מְשַׁוֵּעַ הַקּוֹל –

זֶה הַבֵּן הַקּוֹרֵא, זֶה הַבֵּן מִן הַיְתוֹם – –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַבֵּן;

אִם כִּנּוֹר הָעוֹלָם – קוּם אֵפוֹא וְנַגֵּן!

תרצ"ח