אוֹ בִּקּוּר אֵצֶל הוֹד מַעֲלָתוֹ
אַל תִּבְטְחוּ עוֹד בַּ“בּוֹהֶמָה”.
חֶפְצִי לִהְיוֹת “חַצְרָן”־חַנְפָן.
הֵי, סְמַרְטוּטָר, חַפֶּשׁ־נָא, שֶׁמָּא
תִּמְצָא לְבוּשׁ־פְּאֵר יָשָׁן.
נָסִיךְ גָּדוֹל נוֹטֶה לִי חֶסֶד;
אֶצְלוֹ הֻזְמַנְתִּי לְבַקֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אַךְ שׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ נִכְנֶסֶת
לְאַרְמוֹנוֹת בְּלִי לְבוּשׁ־פְּאֵר.
עִם קְנִיָּתוֹ שָׁכַחְתִּי בּשֶׁת,
נִלְהָב לְבֶצַע וְכָבוֹד:
מִיָּד לִמְּדַתְנִי הַתִּלְבֹּשֶת,
אֵיךְ הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת
סוֹדִי נוֹדַע לְכַת בְּנֵי־פַּחַז;
כְּבָר כָּל מַכָּר עָלַי חוֹזֵר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִישׁ רָם־יַחַס,
וְעַל גּוּפִי – לְבוּשׁ־פְּאֵר.
עֲדַיִן אֵין אֶצְלִי מֶרְכֶּבֶת;
עַל שְׁתֵּי רַגְלַי אֲנִי צוֹעֵד.
אַךְ בְּדַרְכִּי חֶבְרָה שׁוֹבֶבֶת
אוֹתִי עוֹצֶרֶת: “הִתְכַּבֵּד!”
כֻּלָּם קוֹרְאִים בְּלִי־הֶרֶף: “בּוֹא־נָא!”
– טוֹב! אַךְ הַשְׁקוּנִי חִישׁ־מַהֵר!
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אֲנִי הוֹלֵךְ, רֵעַי, אַרְמוֹנָה –
וּתְנוּ כָּבוֹד לִלְבוּשׁ־הַפְּאֵר!
סוֹף־סוֹף מִשָּׁם אֲנִי בּוֹרֵחַ –
אַךְ שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְעַכֵּב:
יְדִיד מוֹשְׁכֵנִי כְּאוֹרֵחַ
לַחֲתֻנָּה. הַאֲסָרֵב?
שׁוּב גַּרְגַּרְתִּי לִשְׁתִי נָדוֹנָה;
שָׁרִים כָּל רֶגַע שִׁיר אַחֵר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אוּלָם צָרִיךְ לָרוּץ אַרְמוֹנָה –
הֲרֵי עָלַי לְבוּשׁ־פְּאֵר!
אֲנִי נֶחְלָץ בְּרֹב יָגִיעַ –
וְאֶת דַּרְכִּי מִיָּד מַמְשִׁיךְ;
קְצָת מִתְנַדְנֵד, אֲנִי מַגִּיעַ
אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ.
אוּלָם בַּדְּחָק לְיַד הַדֶּלֶת
רָאִיתִי רוֹז יְפַת־קְלַסְתֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
שׁוֹוָה הִיא כָּל נָסִיךְ בַּחֶלֶד –
אַךְ לֹא תִּדְרוֹש לְבוּשׁ־פְּאֵר.
שָׁם הִיא סָקְרָה, יְצוּר קוֹקֶטִי,
בְּרַק אֲצֻלָּה וַהֲדָרָהּ.
חִישׁ אָחֲזָה בִּי – וְהוּבֵאתִי
יָשָׁר לְתוֹךְ חֲדַרְדָּרָהּ.
אֲנִי מוֹדֶה: לְיַד רוֹזֶטָה,
בִּגְדִּי הֵעִיק לִי בְּיוֹתֵר.
אֶת הָאַרְמוֹן שָׁכַחְתִּי פֶּתַע –
וַהֲסִירוֹתִי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.
חָלְפָה אַמְבִּיצְיָה מְטֻפֶּשֶׁת,
נָמוֹג־נָגוֹז חֲלוֹם־הַסְּרָק.
עַלִּיז, בְּרוּחַ מְאֻשֶּׁשֶת,
אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַפֻּנְדָּק.
שְׁתִיָּה כַּדָּת לִי שָׁם נָכוֹנָה –
וְעַל חֶלְקִי לֹא אֲוַתֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
וְלַנּוֹשֵׂא עֵינָיו אַרְמוֹנָה –
אֶתֵּן לְשַׁי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.