רקע
חנניה ריכמן
לְבוּשׁ־פְּאֵר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

אוֹ בִּקּוּר אֵצֶל הוֹד מַעֲלָתוֹ


אַל תִּבְטְחוּ עוֹד בַּ“בּוֹהֶמָה”.

חֶפְצִי לִהְיוֹת “חַצְרָן”־חַנְפָן.

הֵי, סְמַרְטוּטָר, חַפֶּשׁ־נָא, שֶׁמָּא

תִּמְצָא לְבוּשׁ־פְּאֵר יָשָׁן.

נָסִיךְ גָּדוֹל נוֹטֶה לִי חֶסֶד;

אֶצְלוֹ הֻזְמַנְתִּי לְבַקֵּר.

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

אַךְ שׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ נִכְנֶסֶת

לְאַרְמוֹנוֹת בְּלִי לְבוּשׁ־פְּאֵר.


עִם קְנִיָּתוֹ שָׁכַחְתִּי בּשֶׁת,

נִלְהָב לְבֶצַע וְכָבוֹד:

מִיָּד לִמְּדַתְנִי הַתִּלְבֹּשֶת,

אֵיךְ הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת

סוֹדִי נוֹדַע לְכַת בְּנֵי־פַּחַז;

כְּבָר כָּל מַכָּר עָלַי חוֹזֵר.

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִישׁ רָם־יַחַס,

וְעַל גּוּפִי – לְבוּשׁ־פְּאֵר.


עֲדַיִן אֵין אֶצְלִי מֶרְכֶּבֶת;

עַל שְׁתֵּי רַגְלַי אֲנִי צוֹעֵד.

אַךְ בְּדַרְכִּי חֶבְרָה שׁוֹבֶבֶת

אוֹתִי עוֹצֶרֶת: “הִתְכַּבֵּד!”

כֻּלָּם קוֹרְאִים בְּלִי־הֶרֶף: “בּוֹא־נָא!”

– טוֹב! אַךְ הַשְׁקוּנִי חִישׁ־מַהֵר!

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

אֲנִי הוֹלֵךְ, רֵעַי, אַרְמוֹנָה –

וּתְנוּ כָּבוֹד לִלְבוּשׁ־הַפְּאֵר!


סוֹף־סוֹף מִשָּׁם אֲנִי בּוֹרֵחַ –

אַךְ שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְעַכֵּב:

יְדִיד מוֹשְׁכֵנִי כְּאוֹרֵחַ

לַחֲתֻנָּה. הַאֲסָרֵב?

שׁוּב גַּרְגַּרְתִּי לִשְׁתִי נָדוֹנָה;

שָׁרִים כָּל רֶגַע שִׁיר אַחֵר.

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

אוּלָם צָרִיךְ לָרוּץ אַרְמוֹנָה –

הֲרֵי עָלַי לְבוּשׁ־פְּאֵר!


אֲנִי נֶחְלָץ בְּרֹב יָגִיעַ –

וְאֶת דַּרְכִּי מִיָּד מַמְשִׁיךְ;

קְצָת מִתְנַדְנֵד, אֲנִי מַגִּיעַ

אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ.

אוּלָם בַּדְּחָק לְיַד הַדֶּלֶת

רָאִיתִי רוֹז יְפַת־קְלַסְתֵּר.

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

שׁוֹוָה הִיא כָּל נָסִיךְ בַּחֶלֶד –

אַךְ לֹא תִּדְרוֹש לְבוּשׁ־פְּאֵר.


שָׁם הִיא סָקְרָה, יְצוּר קוֹקֶטִי,

בְּרַק אֲצֻלָּה וַהֲדָרָהּ.

חִישׁ אָחֲזָה בִּי – וְהוּבֵאתִי

יָשָׁר לְתוֹךְ חֲדַרְדָּרָהּ.

אֲנִי מוֹדֶה: לְיַד רוֹזֶטָה,

בִּגְדִּי הֵעִיק לִי בְּיוֹתֵר.

אֶת הָאַרְמוֹן שָׁכַחְתִּי פֶּתַע –

וַהֲסִירוֹתִי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.


חָלְפָה אַמְבִּיצְיָה מְטֻפֶּשֶׁת,

נָמוֹג־נָגוֹז חֲלוֹם־הַסְּרָק.

עַלִּיז, בְּרוּחַ מְאֻשֶּׁשֶת,

אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַפֻּנְדָּק.

שְׁתִיָּה כַּדָּת לִי שָׁם נָכוֹנָה –

וְעַל חֶלְקִי לֹא אֲוַתֵּר.

(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)

וְלַנּוֹשֵׂא עֵינָיו אַרְמוֹנָה –

אֶתֵּן לְשַׁי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.

המלצות קוראים
תגיות