הַמַּעְגָּל חָגַג אֶת חִיגָתוֹ,
הַדְרָן, הַדְרָן.
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת פָּתְרוּ לְטוֹב
אֶת חֲלוֹמָן.
יָדַיִם עֲנֻגּוֹת פָּתְלוּ עֲבוֹת,
קָשְׁרוּ סֻלָּם.
רַגְלַיִם אוֹהֲבוֹת יוֹרְדוֹת עוֹלוֹת
אֶל גַּג עוֹלָם.
“עֲמֹד, עֲמֹד!”
זָעַק הַקּוֹל מִן הָאֵימָה.
"אֵין סֻלָּמוֹת
וְאֵין עֲבוֹת – רַגְלֵינוּ עַל בְּלִימָה."
“בַּדַּאי, בַּדַּאי!”
הָמָה הַחוּג רוֹקֵעַ, מִתְעוֹפֵף.
“אַתֶּם עֵדַי!”
נִשְׁבַּר הַקּוֹל וְהִשְׁתּוֹפֵף.
הַמַּעְגָּל שָׁגַג אֶת חִיגָתוֹ
אֶל לֹא לְאָן.
עֵינַיִם מוּצַלּוֹת יָצְאוּ לִפְתֹּר
אֶת חֲלוֹמָן.
הַקּוֹל גָּהַר עַל הֶעָפָר
נִחָר כַּחוֹל.
לַמָּחֳרָת אִישׁ לֹא זָכַר
לִשְׁאֹל.