וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב

איוב לד

אִם אָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב

וְדָמָיו אַדְמָתִי יוֹנֶקֶת,

אֲהַלֵּךְ בָּהּ קַשּׁוּב־קַשּׁוּב,

אֲלַטְּפָהּ כְּגוֹהֵר בַּלֶּקֶט.

אִם אָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב,

יְמִינִי עֲפָרָהּ חוֹבֶקֶת.

אֵרַשְׂתִּיו לֶעָפָר הֶחָם,

וּכְנַסְתִּיו בְּעוֹדֶנִּי עֶלֶם,

וְכַפַּי הַשּׁוֹפְעוֹת כֹּחָן,

רוֹחֲמוֹת לוֹ אוֹמָן וָתֶלֶם.

נְשַׁקְתִּיו לֶעָפָר הֶחָם,

וַיָּשִׁיב לִי שְׂפָתַיִם אֶלֶף.

נִתְבַּשְּׂמָה לִי נָשׁוּב־נָשׁוּב

שַׁלַּכְתִּי מִמִּשְׁכַּב הַיַּעַר.

אִם אָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב

לְעוֹלָם חֻמָּתוֹ, כַּנַּעַר.

פְּרֹשׂ יָדֶיךָ נָשׁוּב־נָשׁוּב,

אַל תַּנִּיחַ שָׁבְלוֹ שֶׁל סַעַר.