לֹא קָנִיתִי שָׂדִי בִּמְשִׁיכָה,

לֹא יָרַשְׁתִּי גָּדֵר וּבַיִת,

רַק נָעַצְתִּי רַגְלַי כַּמְּשׂוּכָה,

רַק שֵׂרַגְתִּי כַּפַּי כַּזַּיִת.

צָנְנוּ אֶל רַגְלַי הַלֵּילוֹת,

וְכַפִּי בַּטְּרֵשָׁה נוֹבֶרֶת,

לְעַטֵּר מֻרְבִּיּוֹת־מֻרְבִּיּוֹת

אֶת חוֹפֵי חֶלְקָתִי הַמּוּבֶרֶת.

בּוֹא, יוֹמִי הַקָּצָר, הַנֶּחְבָּט,

שֶׁכַּפֶּיךָ פְּרוּמוֹת צַלֶּקֶת,

וְנָלוּשׁ מֵעָפָר מְלֹהָט

אֶת נִצְחוֹ הַגֵּא שֶׁל הַשֶּׁקֶט.