הָעִיר רָבְצָה בְּחֵיק הָרֶיהָ
סְתוּרַת־צַמּוֹת, פְּרוּעַת־עֲדִי,
עַל מִנְזָרֶיהָ, יְהוּדֶיהָ,
כֹּה בִּלְעָדַי – וְעִמָּדִי.
מִן הֶהָרִים נָשְׁמָה הָרוּחַ,
אַךְ הַסִּמְטוֹת חָלְמוּ מַשָּׁב,
כִּי יְהוּדֶיהָ חֲכָרוּהָ
לִהְיוֹת פַּרְבָּר שֶׁל עִיר־לַשָּׁוְא.
יוֹשֶׁבֶת עִיר־לַשָּׁוְא עַל מַיִם,
אִיוַאן מֵשִׁיט רַפְסוֹדוֹתָיו,
וְלַיְּהוּדִים – יְרוּשָׁלַיִם,
שִׁבְעִים נָהָר עַל הָאַכְזָב.