כְּמַלְמָלוֹת שֶׁל לֵיל־יָרֵחַ

עָבְרוּ עָלַי יְמֵי מוֹעֵד,

יְמֵי מִסְפֵּד וְהוּא כּוֹרֵעַ

בַּמֶּלֶל הַשַּׁכּוּל מֵהֵד.

וּמָה רִחַמְתִּי אֶת הַצַּעַר

שֶׁנֶּחֱנַט בִּכְסוּת הַשְּׂרָד,

בִּכְפוֹר פָּסוּק, בִּנְאוּם הַבַּעַר

עַל קַל־וָחֹמֶר־כְּלָל־וּפְרָט.

בַּיּוֹם הַהוּא שֻׁכַּלְתִּי אֶלֶף,

וּבִבְדוֹדָה נַפְשִׁי הוֹמָה,

אֶל הַשְּׁתוּקִית מִכָּל הַסֶּלַע,

אֵל אֵם אֲשֶׁר הָיְתָה דְּמָמָה.

קְרוֹבִים הָיִינוּ בַּמִּדְרֶכֶת:

הִיא, הָרְחוֹקִית מִכָּל רָחוֹק,

וְנֶהָגוֹ שֶׁל קְרוֹן־הַלֶּחֶם

מִשְּׂדוֹת הַנֶּגֶב הָרָחוֹק.