פְּרוּצָה הָאֻרְוָה וּשְׁדוּדָה. שַׁעֶטֶת מֵאֹפֶק עַד דֹּפֶק.

טָרְפוּ רַעֲמוֹת רַמָּכַי. הֶחֱרוּ וְהִדְאוּ אֶל הַגְּבוּל.

שְׁמָטוּנִי מֵחֶבֶק אֻכָּף. חָבְקוּ אֶת שׁוּלָיו שֶׁל הָרֹחַק.

פְּרָסוֹת עַל שָׁדַי, עַל יָדַי, פַּרְסָאוֹת עַל עֵינַי בְּמָחוֹל.

לְאָן אַתָּה טָס? אֲנִי פֹּה. בּוֹא אֵלַי. לַיָּרֵחַ קַדַּחַת.

הוּא צְמַרְמֹרֶת שׁוֹאֶלֶת לַנֵּר, לְהָחֵם אֶת כְּפוֹרָהּ הַחוֹרֵק.

שֵׁב. סַפֵּר עַל אַחַת לִכְלוּכִית שֶׁאֵינָהּ וְאֵינָהּ מִתְיַפַּחַת,

עַל נָסִיךְ שֶׁאָהַב. עַל אִמִּי. עַל מַדְחֹם שֶׁאֵינֶנּוּ דּוֹלֵק.

לֹא שָׁבוּ. עוֹדָם שׁוֹעֲטִים. אוֹתִי שָׁכְחוּ כְּמַזְכֶּרֶת,

כְּנִיחוֹחַ שֵׂעָר מְלֻטָּף, כִּכְוִיַּת הַמַּגָּע הָרִאשׁוֹן,

כִּקְטִיפַת הָעַצֶּבֶת.

אִם בְּטֶרֶם תָּשׁוּבוּ אִישַׁן, אַהְבִּיל עַל זְכוּכִית הַחַלּוֹן

וְאֶכְתֹּב: 'לְאַחַי הַגְּדוֹלִים, בְּשָׁעָה עַד מְאֹד מְאֻחֶרֶת,

מִשֵּׂיָה מְאֹהֶבֶת'.