הַלַּיְלָה קַר. הַסְּתָו נוֹגֵן עַל הַתְּרִיסִים, עַל הַשּׁוּלַיִם

שֶׁל אֹהֶל מְרֻפָּט כְּלֵב עָנִי, פְּרוּשׂ מִפְרָשִׂים בְּלוּאִים.

הַלַּיְלָה מַר לַפִּלְפְּלִים לָשֵׂאת מִרְיָם מְלֹא־כַּפַּיִם.

הַלַּיְלָה טוֹב רַק לַדְּגָנִית שֶׁנִּצְפְּנָה בְּחֵיק תְּלָמִים.

אוּלַי אָשׁוּב, אִם עוֹד אָשׁוּב, אֶל הַמִּשְׁעוֹל אֲשֶׁר אָהַב,

אוּלַי אֶשָּׂא עוֹד אֶת עָנְיֵךְ כְּשֵׂאת תִּינוֹק רָדוּם,

וְעַל גּוּפִי הַמְצַפֶּה יִגְהַר יוֹמֵךְ הַמְרֻגָּב,

כִּגְהֹר הַחֶסֶד אֶל אָבִי מִסֵּפֶר כִּלְיוֹנוֹת קָדוּם.

כְּנִצּוֹלָה מֵהַדְּלֵקָה. מִשְּׁרַב הַיּוֹם אֶל צִנַּת שַׁחַר,

מִשָּׁוְא וּמֵרָעָב, מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים,

מִנַּחֲלֵי אַכְזָב.

הַדְאֵה, הַדְאֵה אֶת רַמָּכֶיךָ, עִם הָרוּחַ, מְלֹא הַדַּהַר.

אֲנִי נִשֵּׂאת אֶל אֲבִיבִי הַמִּזְדָּרֵחַ בִּבְלָאִים.

דְּלֹק אַחֲרַי, הַסְּתָו.