עַל אַרְבָּעָה, אֶל הֹר הָהָר,

עָמֹק בַּשֶּׁלֶג, כֶּבֶד־נַעַל,

חוֹרֵק עֵטִי עַל הַנְּיָר.

הִנֵּה מָעַד. לִבִּי. הֲיַעַל?

הַנֵּר מַפְחִיד אֶת הַמִּנְזָר.

הוּא מִתְגּוֹדֵד עִם יָד כּוֹתֶבֶת.

הַיָּד מוֹחָה פְּנֵי אַבֶּלָר.

כְּאָז חוֹרֶתֶת: “כִּי אוֹהֶבֶת”.

דִּבְרֵי יָמִים. דִּמְעָה וָדָם.

עֲלִי, עֲלִי אוֹרְחָה כּוֹשֶׁלֶת.

חָלְפוּ. אֲנִי צַוָּאָתָם.

שִׁירִי, שְׂרַד אַחֲרַי בַּחֶלֶד.