גְּרִיסִים בּוֹרְקִים. שִׁבְרֵי כּוֹכָב.

הוּא עַיִן לֹא עָצַם, הַשֶּׁלֶג.

בֶּלְמוֹנְט בִּן־לַיִל הָיָה סָב,

בֵּית־פּוּשְׁקִין – לַיְלָה מִן הָאֶלֶף.

וְזוּג עוֹרְבִים, זְחוּחֵי מַקּוֹר,

רַגְלָם בַּלֹּבֶן שִׁי"ן טוֹבַעַת.

מִשְׁעוֹל כְּלוּלוֹת שֶׁלִּי צָחוֹר,

וְהִינוּמָה קָרָה כַּבַּהַט.

קָפָא הַפֶּלֶג לְרַגְלַי.

הָאֱגוֹזוֹת גָּוְעוּ בַּקֶּשֶׁב.

וְשִׂפְתוֹתֶיךָ אֶל כַּפַּי

שְׂרָפָן הֵקֵרוּ רֶשֶׁף, רֶשֶׁף.