רְאֵה: עָמְקוּ הַבְּאֵרוֹת,

מַאֲפִירָה מִתְּהוֹם הָעַיִן.

כִּי זוֹ אַחַת הָאִמָּהוֹת

בְּתַנּוֹתָהּ חֻרְבַּן הַבַּיִת.

אָז, מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר

הַצֶּמֶד נְשָׂאָהּ הָעִירָה.

צְלִיל הַזּוֹגִים עוֹדוֹ זוֹכֵר

אֶת הַדִּמְעָה אֲשֶׁר הִשִּׁירָה.

כִּנְמָלָה אֶת הַקְּלוּמִית.

עָמְסוּ יָמִים שָׁאוֹן וָיֶגַע.

בַּיִת נֶחְנַךְ וּכְבָר רָטִיט,

הוּא יִתְפּוֹרֵר מִקֵּץ הָרֶגַע.