בְּשִׁיּוּרֵי הַיּוֹם שֶׁפָּג,
אֶל גֹּב גּוּרֶיהָ אַט זוֹחֶלֶת,
אוֹרְחַת אָדָם, שְׁדוּפָה, נוֹבֶלֶת,
וּמַעֲלָה תִּימְרוֹת אָבָק.
רְחוֹב זַוַלְנִי מְפַרְפֵּר.
קָפְאוּ הָעֲבָדִים לְפֶתַע.
מַסָּע נִצְבָּת. נִרְתָּע. “הַרְפֵּה!”
זוֹ חֲרִיקַת לִסְתוֹת־הַגֶּטוֹ.
דְּרָקוֹן זָקַף אֶלֶף רָאשִׁים.
פּוֹלֵט נְשִׁימָתוֹ בְּשַׁאַג.
וְאֵשׁ חִשְׁקוֹ בָּאִישׁוֹנִים.
נִפְתַּח הַשַּׁעַר.