עֵינָיו הַהֲלוּמוֹת בָּעִיר.

הִיא מִן הַשּׁוּק אֵלָיו הוֹלֶכֶת.

וְהוּא חוֹרֵז בָּתִּים לְשִׁיר,

מִסִּמְטָאוֹת חוֹרֵז שִׁיר־לֶכֶת.

מִצְחוֹ קָמוּר וּבוֹ הַסּוֹף

תֶּלֶם רִאשׁוֹן, עָמֹק, פּוֹתֵחַ.

אַךְ הוּא בּוֹנֶה אַרְמוֹנוֹתָיו

וּבְצִלָּם רֹאשׁוֹ יָטִיחַ.

וּכְשֶׁשָּׁכַל אֶת אֲהוּבָיו,

קָם, שָׂם סִימָנִית בַּסֵּפֶר,

יָצָא לִמְצֹא רֵעִים לַקְרָב

וּלְלַבּוֹת אוּדִים בָּאֵפֶר.