עוֹד שְׂעָרִי כֻּלּוֹ עוֹרֵב.

אָכֵן, חֻטַּבְתִּי בַּבַּזֶּלֶת

וּמִבַּרְזֶל חֻשַּׁל הַלֵּב,

אִם לְעֵינַי עִירִי נוֹפֶלֶת.

נוֹבְחוֹת דְּלָתוֹת. הוֹלְכִים לָמוּת.

שָׁם זְעָקָה תֻּפִּים בּוֹקַעַת,

תִּגַּע, עוֹד רֶגַע, בָּאִלְּמוּת,

חוֹפֶנֶת דִּמְדּוּמֵי הַדַּעַת.

סִמְטָה פְּשׂוּקָה. מַחְשׂוֹף וָשֵׁת.

בְּסַךְ מָעוּךְ עֵדָה בּוֹסֶסֶת,

וְדִשְׁדּוּשָׁהּ דָּכְיוֹ עוֹמֵד.

אֶת הָאֶקְדָּח אֲנִי קוֹסֶסֶת.