אוּלַי כִּבְנֶפֶץ הַשְּׂרֵפוֹת

חָרַזְתְּ עָלַיִךְ אֶת הַבַּיִת,

אֶת הַיְלָדִים, אֶת הַכְּסָתוֹת,

אֶת כָּל אֲשֶׁר מֵרְקוּ יָדַיִךְ.

וְהִתְיַצַּבְתְּ אָז כַּחוֹמָה

שֶׁאֲבָנֶיהָ מְדַרְדֶּרֶת.

פְּרוּעַת־שֵׂעָר, זְנוּקַת־קוֹמָה,

אַתְּ אֵם־עוֹלָם עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.

וְאוּלַי בָּרוּחַ כַּלִּבְנֶה

רָכַנְתְּ חִוֶּרֶת וּמַכְסֶפֶת.

דּוֹמֵם, עוֹמֵם, דּוֹעֵךְ הַסְּנֶה.

מְצַפֶּה לִגְזַר־דִּינָהּ. יוֹדֶפֶת.