חֲסֹךְ הַחֵלֶב, קוֹמַנְדִּיר.

לֵילְךָ חוֹכֵךְ עֵינָיו בַּחוּץ.

עוֹדְךָ נוֹדֵד, בֵּין כְּפָר לָעִיר,

מַגִּיד יְרֹק־זָקָן מִסְּלוּצְק.

עוֹדְךָ צוֹרֵד מִן הַנִּמְנָע

אֶת הַוַּדַּאי הַמִּתְנַדְנֵד,

עֲדֵי בָּרְכוֹ בֶּאֱמוּנָה,

וְכָל הַיַּעַר מִתְהַדְהֵד.

כַּבֵּה נֵרְךָ. אִם יֶאֱרַךְ

זֶה הַשִּׂיחוּחַ הַשּׁוֹתֵק,

חֶרֶג רִאשׁוֹן, אֲשֶׁר יִזְרַח,

יוֹצִיא אֶת שְׁנֵינוּ לְהוֹרֵג.