לִרְאוֹת שֵׁנִית שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִכְּבָר,
הַדְּיוֹ דֵהָה כִּמְעַט,
וּמַשֶּׁהוּ הִצְהִיב הַנְּיָר הַמְקֻמָּט,
וְרֵיחַ שֶׁל עָבָר.
הוֹי מַגָּעָהּ הַקַּל, הוֹי שִׁלְטוֹנָהּ הָרַבשֶׁל יַד הַזִּכְרוֹנוֹת!
הִנֵּה נִתַּן הָאוֹת, וְאַךְ נִתַּן הָאוֹת –
וְהָרָחוֹק קָרָב.