לוגו
אפילו הוא!..
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

על יחס ה“גוי” אל היהודי מצטער ברנר מאוד (כרך שמיני, עמוד 268), על “היחס המצוי של ה’גוי', יהיה מי שיהיה, אל היהודי, יהיה גם הוא מי שיהיה”. היהודי כאן הוא המשורר העברי המומר ק.א. שפירא, וה“גוי” אינו אלא… טולסטוי.

ברנר מצא בירחון רוסי את חליפת־המכתבים שבין סטרכוֹב וטולסטוי בנוגע לשפירא, שהיה פוטוגרף על פי אומנותו. סטרכוב המליץ על שפירא לפני טולסטוי כעל צלם מומחה, ושאל אם יסכים הוא, טולסטוי, לכך ששפירא יבוא ליאסנאיה פוליאנה כדי לצלם אותו “וגם את הגרפינה והילדים” וכו‘. “אם כי ז’יד הוא במראהו (הוא ז’יד באמת), הנה עם זה הוא אדם נוח, פשוט” וכו’.

“טולסטוי לא קיבל את ההצעה. ולא עוד – מוסיף ברנר – אלא שבתשובה על זה אין הוא מוצא לנכון אפילו לקרוא ליהודי הצלם בשמו, אלא: 'פינרו או מי שיהיה – אני איני מסכים'. פינרו במקם שפירא – כמה זלזול ובוז מבלי משים! לא לחינם, כנראה, כירכר סטרכוב כל כך הרבה כרכורים, עד שמצא עוז בנפשו לגלות שהפּרוֹטז’ה שלו הוא ז’יד”…

צריך לדעת מה היה יחס־נפשו של ברנר אל טולסטוי, כדי לרדת לעומק הכאב שחש בקראו על “אינצידנט” זה באותו הירחון הרוסי.

אפילו הוא!..