לוגו
תשועת מלך־רב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שיר השירים אשר לשלמה מאנדעלקערן

זַמְּר֣וּ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מוּדַ֥עַת זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

(ישעיהו יב ו)


תְּשׁוּעַת מֶלֶךְ־רָב

בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֶת־אֲדֹנֵינוּ מַלְכֵּנוּ, אַב־הָרַחֲמִים, הַקֵּיסַר הַחָסִיד אַלֶכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי יר"ה

מִכַּף אִישׁ־חֲמָסִים אֲשֶׁר צָדָה אֶת־נַפְשׁוֹ לְקַחְתָּהּ, הוּא יוֹם ב' ב' ר“ח אִיּיָר, שְׁנַת “אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ!” לפ”ק.

שִׁיר הַשִּׁירִים

אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מַאנְדֶּעלְקֶערְן.

וְהִכֵּיתִ֥י קַשְׁתְּךָ֖ מִיַּד֣ שְׂמֹאלֶ֑ךָ וְחִצֶּ֕יךָ מִיַּד֥ יְמִֽינְךָ֖ אַפִּֽיל: (יחזקאל לט, ג)


נדפס בהוצאות הגביר הנדיב והשוע הנעלה, משגיח נכבד לבית מדרש הרבנים בווילנא, הח' ר' אריה לעבענזאהן נ“י, לתועלת “בית מחסה לעניי תלמידי במדה”ר” אשר יוסָד כעת בהשתדלותו לזכרון היום ההוא.


מִנְחַת זִכָּרוֹן

לכבוד

הרב הגביר והחכם השלם, עוֹשה צדקות בכל־עת

ועל נדיבות יקום, מיטיבי ואיש חסדי, כ"ש

נפתלי הירץ גינצבורג

ה' ישמרהו וִיחַיֵהוּ ואֻשר בארץ!


מאת

מוקירו כל־הימים

באמת ובתמים

שלמה מאנדעלקערן

ער"ה לשנת ברכת ה' פה ווילנא

Untitled-1.jpg

לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּ֗דִּיק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים

לַכִּסֵ֑א וַיּשִׁיבֵ֖ם לָ֝נֶצַ֗ח וַיִּגְבָּֽהוּ (איוב לו, ז)


ולא תהיה א"כ ההשגחה האלהית בבני אדם כלם בשוה, אבל יהיה יתרון ההשגחה עליהם כיתרון שלמותם האנושי זה על זה – ותהיה השגחתו בחסידים ובטובים כפי חסידותם וישרונם – ונאמר בהשגחה על החשובים החסידים ועזיבת הסכלים: רגלי חסידיו ישמור – כי לא בכח יגבר איש – ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו.

(מורה נבוכים ח“ג פי”ח, ועי' גבעת המורה)


 

תְּשׁוּעַת מֶלֶךְ־רָב    🔗


I.    🔗

הֵן אָמְנָם שַׁדַּי נוֹרָא עֲלִילִיָּה

מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ יַשְׁגִּיחַ עֲלֵי־חָלֶד

אֵין נִסְתָּר מֶנְהוּ, עֵינוֹ כֹּל צוֹפִיָּה

כָּל־יֵשׁ בַּתֵּבֵל, כָּל־אִישׁ בָּהּ יִוָּלֶד,

II.    🔗

אַךְ הַבְדֵּל יַבְדִּיל בֵּין גֶּבֶר לַגֶּבֶר

כִּי הִפְלִיא חָסִיד לוֹ, תָּמִיד יִדְרְשֶׁנּוּ

חֹשֵׂךְ חַיָּתוֹ מִשֹּׁד, נַפְשׁוֹ מִשֶּׁבֶר

וּבְנֶפֶשׁ־צָר גַּם רֶגַע לֹא יִתְּנֶנּוּ.

III.    🔗

וּכְיִתְרוֹן נֶפֶשׁ הָאָדָם וָרוּחַ

וּכְרֹב מִפְעָלָיו בָּאָרֶץ מִתָּחַת

כָּכָה חַסְדּוֹ עָלָיו חוֹפֵף יָנוּחַ

לפְדוֹתוֹ מִמָּוֶת מִפַּח וָפָחַת.

IV.    🔗

אַךְ מִכָּל־מִשְׁמָר יִצֹּר אֵל הַפְּלָאוֹת

נֶפֶשׁ צַדִּיק מוֹשֵׁל – נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ,

כִּי רַק מִמֶּנָּה לַחַיִּים תּוֹצָאוֹת,

חַיֵּי כָּל־אֶזְרָח, חַיֵּי גֵר וָהֵלֶךְ.

V.    🔗

כִּי מַה־יָּקָר תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם

וּמַה־מָּרוֹם מִמֶּלֶךְ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ,

הֵן רֹאשׁ לַגֵּו הוּא, אִישׁוֹן לָעֵינָיִם

בִּלְעָדוֹ מָוֶת, אַךְ חשֶׁךְ וָאָמֶשׁ!

VI.    🔗

בֶּן־יִשַׁי עוֹדוֹ נַעַר מִבֵּית לֶחֶם

צֹנֶה וַאֲלָפִים נָפְלוּ לוֹ חֶבֶל,

מִשְׂרָה לֹא יָדַע, לֹא נָשָׂא עַל שֶׁכֶם

יַלְקוּט רוֹעִים לוֹ, גַּם כִּנּוֹר וָנֶבֶל,

VII.    🔗

וּכְבָר אֵל מִמֶּנּוּ לֹא גָרַע עָיִן

עֵת עוֹיְנוֹ עוֹרֵר חֲנִית וָקֶשֶׁת

וַיָּפֶר מַחֲשַׁבְתּוֹ וַתְּהִי לָאָיִן

וַיִּמָּלֵט דָּוִד כִּדְרוֹר מֵרֶשֶׁת!

VIII.    🔗

כִּי מֶלֶךְ לִישֻׁרוּן, רוֹעֵה עֲדָתוֹ

קֹרָא בִדְבַר־אֵל מָשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ

וַיִּשְׁמְרֵהוּ וַתַּנְחֵהוּ עֲצָתוֹ,

וַיִּנָּצֵל מִכַּף רוֹדֵף מַרְשִׁיעַ.

IX.    🔗

הֶאָח! מַה־נִּכְבָּד יוֹם זֶה, יוֹם גָּבוֹהַּ

מִקִּרְיַת־מֶלֶךְ כִּי בָאָה הַשְּׁמוּעָה:

“נִצַּל הַמֶּלֶךְ, הוֹדוּ לֶאֱלוֹהַּ!”

וּשְׂפָתֵינוּ מָלְאוּ רִנָּה וּתְרוּעָה.

X.    🔗

כַּנּוֹצְרִים כָּעִבְרִים בִּרְעָדַת גִּילָה

שַׁעֲרֵי חַצְרוֹת־יָהּ מַהֵר פָּתָחוּ,

מִקֶּרֶב לֵב עָרְכוּ תוֹדָה וּתְפִלָּה

הוֹדוּ הִתְפַּלְלוּ – וּבְלִבָּם נֶאֱנָחוּ,

XI.    🔗

כִּי כֻלָּם אִם עָלְזוּ, עָפוּ כַנֶּשֶׁר

וּלְאֵל מוֹשִׁיעַ יַחַד שָׁפְכוּ שִׂיחָם

אַךְ מִבְּלִי דַעַת שֹׁרֶשׁ־דָּבָר וָפֵשֶׁר

חָרְדוּ בַסֵּתֶר אֶל־מַלְכָּם וּמְשִׁיחָם!

XII.    🔗

לִרְגָעִים אָז לִבָּם הִמְלִיט אֲנָחָה

וּמֵחוּץ לַחוּץ יִדּוֹדוּן יִדּוֹדוּן,

וּכְמוֹ רוּחַ עִוְעִים בָּמוֹ מָסָכָה

כֻּלָּם יַחַד עַל־עָמְדָּם לֹא יַעֲמוֹדוּן,

XIII.    🔗

לֹא שָׁלְמָה הַשִּׂמְחָה, הוֹבִישׁ הַשָּׂשׂוֹן

נַפְשָׁם גַּם כִּי תָגֵל, עֹז לֹא תִדְרֹכָה

“אַף כִּי נִצָּל, הָהּ, פֶּן קָרָהוּ אָסוֹן!”

יִתְלַחֲשׁוּ יַחַד גַּם רוּחָם נָבֹכָה…

XIV.    🔗

וּבְנֵי וִוילְנָא עִם כָּל־אַנְשֵׁי הֶחָיִל

לַבְּשׂרָה הַשֵּׁנִית עֵינֵיהֶם כָּלוּ

אָרְכָה לָמוֹ הָעֵת, אָרַךְ הַלָּיִל

כִּי גִיל וָעֶצֶב יַחַד הִתְבּוֹלָלוּ.

XV.    🔗

וּבְשׂרַת בֹּקֶר הָעָם כִּי הִקְשִׁיבוּ

נָפְלָה מֵעַל לִבָּם אֶבֶן מַעֲמָסָה,

שָׂשׂוּ מִשְׁנֵה שָׂשׂוֹן, נַפְשָׁם הֵשִׁיבוּ

חָלַף הָעֶצֶב גַּם הַתּוּגָה נָסָה!

XVI.    🔗

בָּאֵר הֵיטֵב שָׁמְעָה הַבַּת רַסִּיָּה

אֵיךְ נִצַּל מַלְכָּהּ מִמָּוֶת וָקָרֶץ

הִפְלֵאתָ, אֵל־פֶּלֶא, הִגְדַּלְתָּ תוּשִׁיָּה ־

גַּם מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ לֹא נָפַל אָרֶץ!

XVII.    🔗

גּוֹאֵל מֵעַבְדוּת אַלְפֵי רִבּוֹתָיִם

מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם חַיָּיו גָּאַלְתָּ,

עַם רַב כַּחוֹל וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם

עִמּוֹ רֶגַע זֶה אָז הַצֵּל הִצַּלְתָּ.

XVIII.    🔗

אֶת־אַחַד מִגְּאוּלָיו שָׁמָּה מִנִּיתָ

מֵרֵאשִׁית הִקְדַּמְתּוֹ בִּמְקוֹם הָרֶצַח

וּבְיָדוֹ, יַד מוֹשֵׁךְ־נֶשֶׁק הִכִּיתָ

וּלְרֹאשׁ מַלְכֵּנוּ סַכּוֹתָ לָנֶצַח.

XIX.    🔗

זֵד אִישׁ־דָּמִים רַבַּת לִמֵּד יָדֵהוּ

יָמִים רַבִּים חָשַׁב לוֹ עֵת וָפֶגַע

וּבָא אִישׁ־תָּמִים לֹא יָדַע נַפְשֵׁהוּ

וַיְסַכֵּל עֲצָתוֹ חִישׁ כִּמְעַט רֶגַע!

XX.    🔗

אִם יָהּ יִשְׁמָר־אִישׁ שָׁוְא יִשְׁקֹד רוֹצֵחַ

שָׁוְא יִדְרֹךְ קֶשֶׁת, כּוֹנֵן חֵץ עַל־יֶתֶר

אֵל יַךְ קַשְׁתּוֹ מִיָּד, יַפִּיל חֵץ פּוֹלֵחַ

וּמַשְׁחִית לֹא יִמְצָא מָנוֹס וָסֵתֶר,

XXI.    🔗

וּכְמוֹ מַלְאַךְ־אֵל לַצִּיל בֶּן־יַקִּיר

“אַל־תִּשְׁלַח יָד!” הִשְׁמִיעַ קוֹל בָּרָמָה

כֵּן שֻׁלַּח לָךְ, מֶלֶךְ! גּוֹאֵל וּמַכִּיר –

מִמְּךָ וָהָלְאָה הַחֵצִי שׁוּר שָׁמָּה

XXII.    🔗

וַיְהִי יוֹם זֶה, יוֹם הֻלֶּדֶת מַצִּילֶךָ

אוֹת, כִּי אַךְ לָזֹאת, נוֹלַד זֶה הַגֶּבֶר

אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן! נוֹרָא פָּעֳלֶךָ!

תָּכִין הַמַּרְפֵּא לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁבֶר!

XXIII.    🔗

לָכֵן עַתָּה כָּאֶזְרָח כָּאֹרֵחַ

אִישׁ אֶל אָחִיו“הֵידָד הֵידָד!” יִקְרָאוּ

עַל כָּל־פָּנִים חֶדְוָה כָּל־לֵב שָׂמֵחַ

לִבּוֹת עַם וָעָם אַהֲבָה מָלָאוּ.

XXIV.    🔗

חֶבֶר שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים יָרִיעוּ

הַפַּעֲמֹנִים יִרְעָשׁוּ וִיצַלְּצֵלוּ

שָׂרֵי הֶחָיִל בֶּהָדָר יוֹפִיעוּ,

וּלְבוּשֵׁי מִכְלוֹל הֵם וּפְנֵיהֶם יָהֵלוּ.

XXV.    🔗

וּצְבִי עֶדְיָם יִשְׂאוּ כַּצִּיץ עַל־מֵצַח

וּבְרֶגֶשׁ יֵלְכוּ –כַּהֲמוֹן מִשְׁבָּרִים,

עַל־רֹאשׁ כֻּלָּמוֹ תִּדְגֹּל שִׂמְחַת נֶצַח

וּבְרֹאשָׁם יֵלֵךְ קוֹפְמַן שַׂר־הַשָּׂרִים.


XXVI1.    🔗

מַשְׂכִּיּוֹת לִבָּם הַגִּילָה עָבָרָה,

וּבָתֵּי הָעִיר עַל־מַסְגֵּר סֻגָּרוּ

גַּם הָעָם כֻּלּוֹ־ נֶפֶשׁ לֹא נֶעְדָּרָה ־

אֶל־בָּתֵּי הַתְּפִלָּה מַהֵר נָהָרוּ.

XXVII.    🔗

וּבְמִקְדַּשׁ־יָהּ נֵרוֹת אֶלֶף יָאִירוּ

וּבְכָל־פִּנּוֹתָיו הַדְרַת־אֵל שׂרָרֶת

שָׁרִים וּמְזַמְּרִים בִּגְאוֹנוֹ יָשִׁירוּ

וּלְשׁוֹן הָרַב מִדְבַּר־נָאוֶה דֹּבָרֶת! 2

XXVIII.    🔗

גַּם בֵּית הַתְּפִלָּה, בֵּית־סֵפֶר רַבָּנִים

יַחַד עִם לִמּוּדֵי כָּל־בָּתֵּי־סֵפֶר,

הַשָּׂר עָלֵימוֹ וּמוֹרֵי הַבָּנִים,

שָׁם הוֹדוּ לָאֵל, נָתְנוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר.

XXIX.    🔗

כִּי יוֹם זֶה נָחֹג כָּל־חַגֵּי מַלְכֵּנוּ

יוֹם הֻלֶּדֶת, יוֹם הַכֵּס, יוֹם כֹּתֶרֶת,

מֶלֶךְ חָדָשׁ נִתַּתָּ יוֹם זֶה אֵלֵינוּ –

נוֹלַדְתָּ, מָלַכְתָּ, וַתִּצְנוֹף עֲטֶרֶת!

XXX.    🔗

הֲכִי קֹרָא לָךְ אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי,

כִּי שֵׁנִי לָנוּ אַתָּה יוֹם נִצָּלְתָּ

יוֹם אָמַר לָךְ אֵל "אָבִיךָ הִנֵּנִי,

“יוֹם הִצַּלְתִּיךָ כַּבֵּן לִי חוֹלָלְתָּ!”

XXXI.    🔗

וּבְעִקְבוֹת שַׁדַּי מֵאָז כֵּן דָּרַכְתָּ

כַּבֵּן דָּבַקְתָּ בִּדְרָכָיו כֻּלָּמוֹ,

וִישׁוּעוֹת אֶרֶץ לַבְּקָרִים הִצְמַחְתָּ

עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם וּסְפוֹרוֹת אֵין לָמוֹ.

XXXII.    🔗

אֶת מִשְׁפַּט־הַגָּלוּי דָּרשׁ דָּרַשְׁתָּ3

אַרְצְךָ פָּתַחְתָּ לָנוּ לָאֳמָנִים כֻּלָּם,

מַהֲלוּמוֹת גֵּו מִן־גֵּו כָּלָה גֵרַשְׁתָּ

גַּם אַנְשֵׁי־הֶחָיִל הֵקַלְתָּ אֶת־עֻלָּם!

XXXIII.    🔗

לִמּוּדֵי עִבְרִים בֵּית שֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי

לָגוּר וּלְשָׁרֵת בַּכֹּל, רִשְׁיוֹן תַּתָּה;

אַךְ יָסַפְתָּ חַסְדְּךָ לִבְנֵי־עֹנִי –

וּבְתֵבֵל כֻּלָּהּ לִמְרַחֵם נוֹדַעְתָּ:

XXXIV.    🔗

צָו נָתַתָּ בִּזְרוֹעַ עֹז וָכֹחַ

וּלְעַבְדֵי עוֹלָם חָשְׁכָּם הֲאִירוֹתָ

וּדְרוֹר קָרָאתָ לָמוֹ וּפְקַח־קֹחַ,

מִסִּבְלָם הָרָב שִׁכְמָם הֲסִירוֹתָ,

XXXV.    🔗

עַתָּה אַחַד מִרִבְבוֹתָם פָּדִיתָ

פָּדְךָ מִמָּוֶת וּכְמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא בָּזֶה רָאִיתָ,

כִּי רָצָה מַעֲשֶׂךָ לָעָם הוֹדִיעַ…

XXXVI.    🔗

כֵּן אֵלֶיךָ קוֹל קוֹרֵא מִשָּׁמָיִם:

"אַרְצְךָ רַבָּה מֵאָבִיךָ יָרַשְׁתָּ,

מִכָּל אֲרָצוֹת גָּדְלָה שִׁבְעָתָיִם

גַּם אַתָּה יָדְךָ גּוֹי עָצוּם הוֹרַשְׁתָּ4

XXXVII.    🔗

עַתָּה קוּם אֲלֶכְּסַנְדֶּר וּשֲׁבֵה שִׁבְיֶךָ

קַח מַתָּנוֹת בָּאָדָם וּקְנֵה הַלְּבָבוֹת:

שָׁם בָּדָד יִשְׁכּוֹן אַחַד עֲבָדֶיךָ

לֹא גָבַהּ לִבּוֹ, לֹא יַחְפּוֹץ נִשְׂגָּבוֹת,

XXXVIII.    🔗

עַם מִימֵי קֶדֶם הוּא, דֹּרוֹת עוֹלָמִים

שֶׁמֶשׁ מַלְכוּת אָז גַּם עָלָיו זָרָחָה

וּמְלָכִים לוֹ הָיוּ, חֹזִים גַּם חֲכָמִים

וּמִשְּׁנוֹת אֲלָפִים – נֵרוֹ נִדְעָכָה,

XXXIX.    🔗

חשֶׁךְ־צַר וּמְעוּף צוּקָה הֲדָפוּהוּ

לֶכֶת מִגּוֹי אֶל־גּוֹי, מִדְּחִי אֶל־דֶּחִי,

גַּם כִּי מָצָא נוֹחַ רוֹזְנִים קֵרְבוּהוּ,

בַּבֹּקֶר רִנָּה – וּבָעֶרֶב בֶּכִי…

XL.    🔗

וּבְאַשְׁמַת חֹזֵי־שָׁוְא, הֵם כֹּהֲנֵיהֶם

הֵרֵעוּ לָנוּ, עַם שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ,

וּמְלָכִים בִּסְפָרַד יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם –

כִּי שָׁוְא עָרְכוּ מוֹקֵד וּמַטְבֵּחַ…

XLI.    🔗

אַךְ פֹּה מָצָא לוֹ יִשְׂרָאֵל מָנוֹחַ

חֻלְּצָה נַפְשׁוֹ, רִוְּתָה לָהּ מַרְגּוֹעַ,

וַיֶּחְדַּל מִלֶּכֶת מָט גַּם שָׁחוֹחַ

וַיָּשֶׂם לֵב אֶל הַשְׂכֵּל גַּם יָדוֹעַ,

XLII.    🔗

גַּם אַתָּה בָּתֵּי־סֵפֶר לוֹ כוֹנַנְתָּ

הֵן רָאִיתָ כִּי כַתָּמָר יִפְרָחוּ

גַּם אֶל לִמּוּדֵיהֶם כִּי הִתְבּוֹנַנְתָּ

וַתִּמְצָא – כִּי לָאֶזְרָחִים יִצְלָחוּ.

XLIII.    🔗

גַּם רַבֵּי הָעָם, יַקִּירֵי הָעֶרֶךְ

לַרְבּוֹת חָכְמָה חֻבְּרוּ, נָתְנוּ יָדָיִם

לָאִיר לָעָם זֶה, לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ

לִכְרֹה לוֹ אֹזֶן לֵפְקוֹחַ עֵינָיִם…5

XLIV.    🔗

כֵּן מִיּוֹם עַל־כֵּס אָבִיךָ יָשָׁבְתָּ

עַל־עֶבֶד נֶאֱמָן זֶה חָמוֹל חָמַלְתָּ

אָשְׁרוֹ אִשַּׁרְתָּ, רַב־טוּבוֹ תָּאַבְתָּ

וּבְרָכוֹת לֹא־נִשְׁכָּחוֹת לוֹ הֶאֱצַלְתָּ!

XLV.    🔗

וּבְכֵן גַּם הַפַּעַם נַחְנוּ נוֹחִילָה

דּוּמָם נוֹחִיל וּלְבָבֵנוּ בָּטוּחַ

כִּי הַרְבּוֹת עוֹד חֶסֶד תּוֹאִילָה

כָּל־חֹק יַפְרִידֵנוּ תִּמְחֶה מִלּוּחַ.

XLVI.    🔗

וּכְמוֹ אֵל אֶחָד בָּרָא גַם אוֹתָנוּ

וּמֶלֶךְ אֶחָד, אַתָּה, תִּמְשֹׁל מֶמְשֶׁלֶת

כֵּן מִשְׁפָּט אֶחָד תִּתֵּן אֶל־כֻּלָּנוּ

וּבְקֶרֶב אַרְצְךָ נִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת.

XLVII.    🔗

כִּי בַעֲבוּר הַפְלִיא עוֹד חֶסֶד וָצֶדֶק

לַחֲבוֹשׁ כָּל־מַחַץ גַּם לִרְפּוֹא כָּל־נֶגַע,

לִבְנוֹת כָּל־הָרוּס וּלְחַזֵּק כָּל־בֶּדֶק

הֶעֱמִידְךָ אֵל וַיִּשְׁמָרְךָ מִפֶּגַע!!

XLVIII.    🔗

הִקָּבְצוּ, אַחַי, הָבוּ לַאֲדֹנֵינוּ,

כָּבוֹד וָעֹז לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר הָבוּ,

קִרְאוּ: “יָרוּם וִיחִי לָעַד מַלְכֵּנוּ!”

וּבְפִיכֶם וּלְבַבְכֶם אוֹתוֹ אֱהָבוּ!

XLIX.    🔗

כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל הוּא מֵאֵין כָּמֹהוּ

וּכְרֹב גֻּדְלוֹ גַּם טוֹבָתוֹ גָּדֵלָה,

וּבְקֶרֶב אַרְצוֹ תֵּשְׁבוּ לֹא לַתֹּהוּ

גַּם נַפְשְׁכֶם תָּגֹל עָלָיו וּתְיַחֵלָה!

L.    🔗

שִׂישׂוּ מָשׂוֹשׂ עִם כָּל־חוֹסֵי רַסִּיָּה

גָּרְשׁוּ כָּל־עֶצֶב כָּל־יָגוֹן הָנִיסוּ,

מַלְכֵּנוּ בָּא לָנוּ, אֵל נַפְשׁוֹ חִיָּה

אֶת־צַדִּיק נוֹשַׁע כָּל־עַמָּיו יָשִׂישׂוּ! (לפ"ק)

 

תְּפִלָּה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ    🔗

I.    🔗

אֵל שׁוֹכְנִי מָרוֹם, נוֹצֵר הוֹלֵךְ תָּמִים

גּוֹמֵל פּוֹעֵל צֶדֶק וּמְשַׁלֵּם חָסֶד

בָּרֵךְ מַלְכֵּנוּ, תֶּן־לוֹ אֹרֶךְ יָמִים

וּבֵית תִּפְאַרְתּוֹ לָנֶצַח יִוָּסֶד!

II.    🔗

וּגְדֻלָּתוֹ נָא תֶרֶב כָּל־עוֹד יֶחִי

וּבְיָמָיו שָׁלוֹם וָצֶדֶק יִפְרָחוּ,

שִׁנֵּי קָמָיו שַׁבֵּר הַכֵּמוֹ לֶחִי

עַוְלָה תִּקְפָּץ־פֶּה וִישָׁרִים יִשְׂמָחוּ.

III.    🔗

וּכְמוֹ הִשְׁבִּיחַ תַּרְבּוּת בֵּית הַמֶּרִי

וּמַשְׁבִּיתֵי שָׁלוֹם עָבְרוּ חָמָקוּ

כֵּן עֵץ הַשָּׁלוֹם תָּמִיד יִשָּׂא פֶרִי

וּבְנֵי רַסִּיָּה צוּף פִּרְיוֹ יִינָקוּ.

IV.    🔗

וּנְוַת בֵּיתוֹ מִרְיָם תִּפְרַח כַּזָּיִת

הַרְנֵן אֵל לִבָּהּ, אֶת־נַפְשָׁהּ שָׂמֵחַ

וּכְמוֹ בֵית פֶּרֶץ כֵּן תִּבְנֶה לָהּ בָּיִת

וּשְׁמָהּ יִנּוֹן כַּשֶּׁמֶשׁ וּכְיָרֵחַ!

V.    🔗

גַּם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אָנָּא בָרְכֵהוּ

וּכְבוֹדוֹ יִגְדַּל־נָא יִשְׂגֶּא בַלְאֻמִּים

עֹז מֶלֶךְ תֶּן־לוֹ שָׁמְרֵהוּ, הַחֲיֵהוּ –

וִיחִי, וִישַׁלֵּם לַאֲבוֹתָיו נִחֻמִּים

VI.    🔗

שִׁפְעַת בִּרְכָתְךָ אֵל נָא הָרִיקָה

עַל כָּל־הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לִמְשִׁיחֶךָ,

עַל־מִשְׁמַרְתָּם־קֹדֶשׁ לִבָּם הַחֲזִיקָה

וּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם לִתְפִלַּת עַמֶּךָ!!


־־־־־ אָמֵן וְאָמֵן ־־־־


קַח נָא רָצוֹן, אֱלֹהִים, לַחֲשֵׁנוּ

גַּם אַתָּה, מֶלֶךְ, אֶת־מִנְחָתֵנוּ!


וִוילְנָא. יוֹם ד' חֹדֶשׁ אִיָּיר, שנת יוֹם קָדוֹשׁ בָּא לַאֲדוֹנֵינוּ לפ"ק


  1. במקור המודפס: “XIV” , צ“ל: XXVI – הערת פב”י.  ↩

  2. הוא הרב החכם השלם ר' יהושע שטיינבערג נ"י  ↩

  3. מעט מהרבה החדשות אשר חדשה רוח נדיבותו לטובה ולברכה.  ↩

  4. נצחון קוקאזוס אשר יצא לפעלו זה לא כבר לשם ולתהלת רסיה  ↩

  5. חברת מפיצי השכלה בישראל.  ↩