– הֶאָח! אֵיפוֹא הָיִיתָ חַבְרוֹן, וּמַה –מַּעֲשֶׂיךָ?
“בְּצַלְמֹנָה, בְּבֵית דּוֹדִי הָרַב גֻּדַּלְתִּי”
– אִם־כֵּן, בְּתַלְמוּד וּמְבָאֲרָיו רָמָה יָדֶךָ?
“לֹא, רֵעִי, לִיגַע בְּתַלְמוּד מֵאָז לֹא הוֹאַלְתִּי”
– הַאִם חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַטֶּבַע לְךָ רָכָשְׁתָּ?
“הֵן גַּם מוֹרַי לֹא יָדְעוּ מֵהֵנָּה מְאוּמָה”
– הֲבִלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת וּבִכְתָבָן דָּרַשְׁתָּ?
“הֲבָהֵן אֲכַלֶּה כֹחִי וּמֵעֵינַי אֶמְנַע תְּנוּמָה!”
– אִם־כֵּן הוּא בַּמְּלָאכָה בָחַרְתָּ וּבַחֲרשֶׁת?
אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, דַּבֶּר־נָא, דַּבֵּר!
"חָלִילָה! כִּי כְלִמָּה הִיא לְמִשְׁפַּחְתִּי וָבשֶׁת,
אֲבָל – מְחַבֵּר סְפָרִים אֲנִי, מְחַבֵּר!!