גֵּחֲזִי הָיָה אוֹהֵב בֶּצַע וְצַר עֵינָיִם

לְרֵעֵהוּ לֹא עָשָׂה טוֹבָה בְּלִי מַתְּנַת יָדָיִם

וְחַי אָנִי כִּי גָוַע עוֹד הַפַּעַם וַיֵּאָסֶף

לוּ רָאָה קוֹרְאֵי מַצַּבְתּוֹ – חִנָּם אֵין כָּסֶף!