אִישׁ פֶּלִי,

וּשְׁמוֹ אֵלִיָּהוּ.

הוּא חַי פֹּה בָּאָרֶץ, אַךְ עָף לַשָּׁמַיִם

וּבְכָל מוֹצָאֵי-שַׁבָּתוֹת עִם עַרְבַּיִם

עָלָיו מְזַמְּרִים כָּאן בְּ“קוֹל-יִשְׂרָאֵל”

כִּי הוּא יְבַשֵׂר אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

בְּסֵדֶר שֶׁל פֶּסַח – הַקְשִׁיבוּ וּתְמָהוּ –

הוּא בָא וְגוֹמֵעַ מִכּוֹס-אֵלִיָּהוּ,

מִסֵּדֶר לְסֵדֶר נוֹדֵד הוּא לִרְאוֹת,

אִם אַבָּא תֵּרֵץ אֶת אַרְבַּע הַקֻּשְׁיוֹת.

הוּא חַי מִשֶּׁכְּבָר, אֲבָל עָלָה וְהִבְטִיחַ

לָשׁוּב מִשָּׁמַיִם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ

לָתֵת קוֹל שׁוֹפָר, כִּי הִגִּיעַ הַקֵּץ,

וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת כְּבָר מֻתָּר לְתָרֵץ!