לוגו
אמי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בשעה קשה הגיעתני הידיעה מעיר־מולדתי, כי עוד אמי חיה. ואני כמעט שבטוח הייתי, שנתיתמתי ממנה זה כבר, זה כבר. קשר־המכתבים ביני ובין בית־הורי ניתק במהומת העתים – והמות הגדול הלא בּילע שם בינתיים ולא חמל!

והנה מכתב ובו תמונת אשה זקנה, זרה כמעט (כשנפרדתי ממנה, היתה כבת ארבעים, ועתה הרי היא כבת שבעים); אבל לאט לאט… מטפחת על ראשה – כמו אז. המצח היקר הנה הִנוֹ.

אמי, אמי!..

הוּקל ללב. כאילו יש בכוחה לחלצני, להצילני. עוד ילדים אנו כולנו, ילדים.