יב 🔗
בֵּין עֲרֻגוֹת בֵּיתָר חוֹלֵם כִּי אֶתְהַלֵךְ
וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים;
נַחֲלֵי מַיִם פּוֹרְצִים וּמִשְׁתַּפְּכִים
מִבֵּין גַּבְנוּנִים, מִבֵּין חֶלְקַת סְלָעִים
וְעֵינַי אֶל הֶהָרִים…
בֵּין עֲרֻגּוֹת טְלָלִים חוֹלֵם לִי אֶתְהַלֵּךְ
עַל חָרְבוֹת בֵּיתָר, בֵּיתָר תְּמוֹל וְשִׁלְשֹׁם,
עַל תַּלְמֵי יַרְקָהּ שֶׁל הַיּוֹם!..
אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָּה, אָדְמוּ פְנֵי הַיֶּרֶק,מֵימֵי נַחַל אָבְדוּ טָהֳרָם, גִּלּוּ תַּעֲרָבְתָּם,
תַּעֲרֹבֶת דָּם וְדָמִים…
הֲכִי אֹדֶם חַמָּה יוֹרֶדֶת בָּעֲרָבִים,
כַּדּוּר דָּם בָּאֹפֶק, הֶאֱדִים קִרְיַת בֵּיתָר?…
הָס!
מִמְּרוֹמִים נָפַל דָּבָר, הִבְהִיק נֹגַהּ,
נָפַל דָּבָר מִשּׁמַיִם, כּוֹכָב נוֹפֵל הוּא –
הָס!
מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה קוֹלוֹת לִי נִשְׁמָעִים,
נִשְׁמָע רַעַם, נַהֲמַת גִּבּוֹר, סַעֲרוֹת דָּם וָאֵשׁ –
הָס!
צַלְמֵי קְרָבוֹת שָׁמָּה בֵין הֶהָרִים,
רֹמַח נִתְקַע אֶל הַתְּאֵנָה, מַחֲסֵה פִי הַמְּעָרָה,
מַשַּׁק סֵיפִים, קוֹל מָגִנִּים
בְּכִרְבֶּת-אַל-יַהוּד…
אָדְמָה, אָדְמָה הָעֲרֻגָה. אָדְמָה בֵּיתָר. אָדְמוּ פְנֵי הֶהָרִיםנַחֲלֵי מַיִם מְאָדָמִים פּוֹרְצִים מִבֵּין סְלָעִים,
נוֹפְלִים בּוֹכִים אֶל הָעֵמֶק, אֶל הַגַּיְא הַפּוֹרֶה,
גַּיְא בּוֹ יִצְמַח יֶרֶק בֵּיתָר…
אָדְמָה חַמָּה!
וּבֵין עֲרֻגּוֹת אָנֹכִי כִי אֶתְהַלָּךְ,
טוֹבֵל טְלָלַי, דַּם בִּרְיוֹנָי,
שׁוֹתֶה מֵימָי, מִיץ קַנָּאָי –
וּדְמֵי לְבָבִי מְרַוִּים כִרְבֶּת-אַל-יַהוּד! – –
– – – – – –