עלינו לראות את הדברים. בצד השני, בצד שכנגד, אין היוצר צריך לנגוע. הנוסח: “עכשיו נעזוב את הבן־מלך ונלך אל הבת־מלכה” הוא טכסיס גרוע מאוד. הרושם של תיאור האהבה ולהטיה אצל העלם הנוהה אחרי אהובתו הרחוקה נעשה לאַל מכיון שהמספר מביאנו גם אל הנערה ומתאר לנו את כל המתרחש בלבה אף היא. זו צריכה להישאר רחוקה גם ממנו.
יצירה פּיוטית אינה עבודה מדעית, שתפקידה להפיץ אור על כל הצדדים. פּגם גדול הוא ב“מלחמה ושלום”, פּגם גדול הוא בעצם הרושם השירי של הדברים, מה שלאחרי פרק העוסק במחנה קוּטוּזוֹב אנו קוראים את הפרק הבא, המראה לנו גם את כל הנעשה במחנה נפּוליון. לא, לא, את מחנה נפּוֹליון, וכל שכן את נפּוליון עצמו, אסור לנו לראות! כי על ידי כך אנו מפסידים את כל הסודי, את כל… המיסטי שבדבר, אם אתם רוצים דוקא במלה זו, שאני שונא אותה כל כך.