(לְשַׁבַּת שִׁירָה)

א. גִּלְגּוּל    🔗

לִכְבוֹד שַׁבָּת, שַׁבַּת שִׁירָה,

כְּסוּת חֲדָשָׁה וּמַזְהִירָה

עָטְפָה כָּל הֶחָצֵר.

כָּל לֵיל שַׁבָּת הַשֶּׁלֶג רַד

וְעַל כֻּלָּהּ פָּרַשׂ מַרְבַד

שֶׁל לֹבֶן מְסַנְוֵר.

יָרַד הַשֶּׁלֶג לֵיל תָּמִים,

אֲבָל לַבֹּקֶר הַמְּרוֹמִים

חִיְּכוּ בְּאוֹר וּתְכֹל.

לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁל “בְּשַׁלַּח”

מָה רַב הַנֹּגַהּ וּמַה זַּךְ

מַה מִּתְנוֹצֵץ הַכֹּל

מִכַּרְכּוֹבֵי חַלּוֹן וָגָג

וּמֵעַנְפֵי אִילָן מֻשְׁלָג

פְּתִילֵי גָבִישׁ מַזְהִיר

מִשְׁתַּלְשְׁלִים, מִצְטַלְצְלִים,

וּבְשִׁלְהוּבֵי אוֹרוֹת פֶּלאים

יָשִׁירוּ “אָז יָשִׁיר”.

בַּחַלּוֹנוֹת לוּטֵי הַכְּפוֹר

פּוֹרֵץ הָאוֹר, זוֹרֵם הַצְּחֹר

אֶל תּוֹךְ בֵּית־הַתְּפִלָּה.

שָׁם בְּנִגּוּן חָדָשׁ,שַׂגִּיא,

קוֹרְאִים הַשִּׁיר הַחֲגִיגִי,

אֶת שִׁיר הַגְּאֻלָּה.

אַךְ נִסְתַּיְּמָה כְבָר הַשִּׁירָה,

גַּם הַתְּפִלָּה כְּבָר נִגְמְרָה,

קִדּוּשׁ וּסְעֻדָּה.

אֲבָל לִבִּי הַיּוֹם יִמְרֹד

גַּם בַּקִּדּוּשׁ, גַּם בַּזְּמִירוֹת

וְגַם בַּפַּשְׁטִידָה.

אִמִּי סוֹנְטָה:" מַשְׁאִיר הַכֹּל!"

וְסָבָתִי בְרֹךְ: “אֱכֹל…”

רַק אַבָּא מִצְטַחֵק.

הוּא כְנִרְאֶה יָדַע יָפֶה

לְמָה אֲנִי כֹה מְצַפֶּה,

לְמַה כֹּה מִשְׁתּוֹקֵק…

אַךְ עֵת הִגִּישׁוּ הַדַּיְסָה

מִלֵּאתִי חִישׁ מְלֹא פִנְכָּה –

וְחוּצָה כַּחֲזִיז!

וְעַל הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן

שְׁפַכְתִּיהָ (זִכָּרוֹן לַמָּן!)

מִתּוֹךְ צִפְצוּף עַלִּיז.

וּבְצִפְצוּף “שַׁבְּתָא טָבָא!”

עַל הַדַּיְסָה הָעֲרֵבָה

חִישׁ עָט קְהַל אַנְקוֹרִים

מִמַּעֲבֵה סְבַךְ אִילָנוֹת,

מִכַּרְכּוֹבֵי הַחַלּוֹנוֹת,

מֵעַל גַּגּוֹת צְחֹרִים…

אַךְ דִּמְיוֹנִי בֶּן־הַחוֹרִין

שׂוֹחַח לֹא רַק עִם אַנְקוֹרִים

מְיֻדָּעַי מִכְּבָר:

הָאַנְקוֹרִים הֵם רַק גִּלְגּוּל

מֵעוֹף אַחֵר, מֵעוֹף דָּגוּל,

שֶׁבַּחֻמָּשׁ הֻזְכַּר…

וְלִי, דַּרְדָּק הוֹזֶה, נִלְהָב,

הָיָה אָז שִׂיחַ עִם הַשְּׂלָו,

לְצַו עֶלְיוֹן נַעֲנֶה,

שֶׁבֵּין אֵלִים וּבֵין סִינַי

בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אֲדֹנָי

כִּסָּה אֶת הַמַּחֲנֶה…

ב. בַּמִּדְבָּר    🔗

דָּתָן וַאֲבִירָם – טִפְּשִׁים מְתֹעָבִים!

בַּכֹּל הֵם אֶת חָטְמָם לִתְקֹעַ חַיָּבִים!

מִי ‘שְׁנֵי עִבְרִים נִצִּים’? מוּבָן, כִּי הָאַחִים!

אַחִים, אַךְ זֶה עִם זֶה לְהִתְכַּתֵּשׁ שְׂמֵחִים.

וּמִי הוּא שֶׁהוֹתִיר עַד בֹּקֶר אֶת הַמָּן?

דָּתָן וַאֲבִירָם! זֶה מֵאֵלָיו מוּבָן!

וְאִם אָמַר לָעָם משֶׁה, רוֹעֶה נֶאֱמָן,

כִּי בַשְּׁבִיעִי – שַׁבָּת, וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ מָן,

מִי אֶת דִּבְרֵי משֶׁה לַעֲשׂוֹת פְּלַסְתֵּר חַיָּב?

מוּבָן הֵן מֵאֵלָיו, כִּי שְׁנֵי בְנֵי אֱלִיאָב!

לֹא לְחִנָּם, אֵפוֹא, אֶת כָּל יוֹם הַשִּׁשִּׁי

שְׁנֵי הָאַחִים בִּלּוּ בְשִׂיחַ חֲרִישִׁי,

הִסְתּוֹדְדוּ בְלִי סוֹף, הִתְלַחֲשׁוּ, חִיְּכוּ,

וּכְעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל לְבוֹא הַלֵּיל חִכּוּ.

וְרַק הַלַּיְלָה בָּא וְהַמַּחֲנֶה שָׁקַע

בְּתַרְדֵּמַת שַׁבָּת מַרְגַּעַת וּמְתֻקָּה,

וְהַמִּדְבָּר חָלַם מֻקְסַם אוֹר כּוֹכָבִים –

אֶת יְרִיעוֹת אָהֳלָם בַּלָּאט, כְּמִתְגַּנְּבִים,

הִפְשִׁילוּ וְיָצְאוּ, וּבִידֵיהֶם סְאָה,

סְאָה גְדוּשָׁה, כְּבֵדָה, וּמָן הִיא מְלֵאָה.

חִישׁ עַל הַחוֹל פִּזְּרוּ אֶת לֶחֶם־הַשְּׁחָקִים,

וּלְאָהֳלָם חָזְרוּ שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים.

מְאֹד שְׂבֵעִים רָצוֹן דָּתָן וַאֲבִירָם!

מָחָר יִהְיֶה לִצְחוֹק וּלְקֶלֶס בֶּן־עַמְרָם!

אָמַר, כִּי בַשַּׁבָּת שׁוּם מָן פֹּה לֹא יִהְיֶה

וְאֶת הַמָּן מָחָר פֹּה כָל הָעָם יִרְאֶה!

וְיִוָּכַח הָעָם, כִּי עֶבֶד אֲדֹנָי,

כִּי זֶה הָאִישׁ משֶׁה אֵינוֹ אֶלָּא בַדָּאי!

מְאֹד עָרְבָה שְׁנָתָם שֶׁל שְׁנֵי הַנִּרְגָּנִים,

אֲבָל מֵרֹב תְּשׁוּקָה לַחֲזוֹת הָרִאשׁוֹנִים

עֵת בֶּן־עַמְרָם בִּפְנֵי כָל יִשְׂרָאֵל יֻכְלַם,

עִם קַו־חַמָּה רִאשׁוֹן פָּרְצוּ מֵאָהֳלָם,

וּמַה הִשְׁתּוֹמְמוּ לִרְאוֹת, כִּי אֲחֵרִים

אוֹתָם הִקְדִּימוּ כְבָר – סִיעוֹת שֶׁל צִפֳּרִים!

עוֹד נְסוּכָה שֵׁנָה עַל מֶרְחֲבֵי מִדְבָּר,

אַךְ כְּבָר מַוְרִיד הַחוֹל עֲדוּי אַבְנֵי־יְקָר,

שִׁכְבַת הַטָּל נֹגְהָה בְּרֶטֶט זַהֲרוּרִים,

וּבָאֲוִיר הַזַּךְ צִיּוּץ שֶׁל צִפֳּרִים.

תָּמֵהַּ אֲבִירָם, דָּתָן – חָוְרוּ פָנָיו:

מֵאַיִן שֶׁפַע זֶה שֶׁל בַּעֲלֵי־כָנָף?

הֵן הֵם כִּמְעַט אֵינָם פּוֹקְדִים אֶת הַיְשִׁימוֹן,

מַדּוּעַ זֶה הַיּוֹם הוֹפִיעוּ בְהָמוֹן?

וּפֶתַע בְּבַת־רֹאשׁ שְׁנֵיהֶם הִשְׂתָּעֲרוּ

לְעֵבֶר הַמָּקוֹם, שָׁם אֶת הַמָּן פִּזְּרוּ.

אַךְ מָה עֵינָם רוֹאָה? אֵין זֵכֶר, אֵין סִימָן,

אֵין אַף גַרְגִּיר אֶחָד מִכָּל סְאַת הַמָּן…

אָכְלוּ הַצִּפֳּרִים, אָכְלוּ, כִּלּוּ הַכֹּל…

אֶת תַּדְהֵמַת הַזּוּג מִי לְתָאֵר יָכוֹל?

גַּם בּשֶׁת וּמְבוּכָה, גַּם חִיל וּבֶהָלָה

אִם כֵּן לֹא לְמשֶׁה – לָהֶם הַמַּפָּלָה!

אַךְ אִישׁ לֹא הִתְבּוֹנֵן לְגֹדֶל מַזָּלָם

אֵיךְ מֻרְכְּנֵי־קָדְקֹד חָמְקוּ אֶל אָהֳלָם.

כִּי מִצִּנַּת שַׁחֲרִית וּמִתַּעֲנוּג שַׁבָּת

עַל אָהֳלֵי יַעֲקֹב מְאֹד עָרְבָה הַשְּׁנָת…

* * *

אֲבָל אִם לֹא רָאָה שׁוּם אִישׁ בְּקִלְקוּלָם,

הֲרֵי מִמַּבָּטַי שׁוּם פְּרָט לֹא נֶעֱלַם.

שֶׁכֵּן כָּל הָעִנְיָן סִפֵּר לִי הָרַבִּי,

וּמַה שֶׁלֹּא סִפֵּר חָזִיתִי מִלִּבִּי.

וְעֵת בַּקֹּר הָעַז, שֶׁהַנְּשִׁימָה עוֹצֵר,

פִּזַּרְתִּי הַדַּיְסָה עַל שֶׁלֶג הֶחָצֵר,

וְאַנְקוֹרִים פְּזִיזִים וּמֻשְׁלְגֵי אֶבְרָה

לַסְּעֻדָּה הוֹפִיעוּ שֶׁל שַׁבַּת־שִׁירָה

מִכָּל כַּרְכֹּב חַלּוֹן, מִכָּל עָנָף וּבַד –

שׂוֹחַחְתִּי אֲרֻכּוֹת לֹא רַק אִתָּם בִּלְבַד,

כִּי אִם גַּם עִם אֲבוֹת־אֲבוֹת־אֲבוֹתֵיהֶם,

שֶׁבִּזְכוּתָם רַבָּה נִמְנַע חִלּוּל הַשֵּׁם.

אָמְנָם בַּחוּץ צָרַב, דָּקַר הַקֹּר שֶׁל שְׁבָט,

וְרוּחַ־כְּפוֹר בַּגַּב וּבַפָּנִים חָבַט,

אַךְ בַּמִּדְבָּר הַחַם, בִּתְכֵלֶת שַׁחַק רָם,

עוֹפַפְתִּי עִם דְּרוֹרִים וּמָן בְּמַקּוֹרָם…

ג. צֵרוּפִים    🔗

– "הַזֶּמֶר בָּא מִן הָאֲוִיר,

וּמְקוֹם־חִיּוּת הַצִּפֳּרִים

הוּא, כְּיָדוּעַ, בָּאֲוִיר,

לָכֵן הֵם הֵם מַלְכֵי הַשִּׁיר.

גַּם לַ’שִּׁירָה' שֶׁבַּתּוֹרָה

הֻקְצַב אֲוִיר, וְהִיא כְתוּבָה

אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה:

אִם אֵין אֲוִיר – שִׁירָה אֵינָהּ!

וְ’צִפֳּרִים' וְ’צֵרוּפִים' –

בָּהֶם אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת.

וְרֶמֶז יֵשׁ בְּ’צִפֳּרִים'

לְצֵרוּפֵי־תוֹרָה טְמִירִים…

כִּי ‘צֵרוּפִים’, שֶׁלֹּא הָיָה

מָקוֹם לָהֶם עַל אֲדָמוֹת,

לְמֶרְחֲבֵי אֲוִיר עָלוּ

וּבְצִפֳּרִים הִתְגַּלְגְּלוּ…

וְ’צִפֳּרִים' הֵם גַּם כִּנּוּי

לְיִשְׂרָאֵל וְלַשְּׁכִינָה.

וְהַדְּבָרִים הָאֵל אָכֵן

גְּלוּיִים לְכָל יוֹדֵעַ־חֵן".

כֵּן לִי הוֹאִיל בֵּאֵר רַבִּי.

וְאָנֹכִי, כְּשֶׁרָגִיל,

אוֹתוֹ הִקַּפְתִּי כְּעַכְנַאי

בִּשְׁאֵלוֹת־קֻשְׁיוֹת בְּלִי דַי

הַפַּעַם לֹא שָׁאַלְתִּי כְלוּם.

וְרַק הִקְשַׁבְתִּי בְצָמָא

נָכוֹן לִשְׁמֹעַ עַד בְּלִי סוֹף

אֶת שִׁבְחֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־הָעוֹף. –

אַךְ לוּ סִפֵּר לִי הָרַבִּי

גַּם פִּי־כַמָּה מֵהַמְסֻפָּר,

הָיָה מוֹסֵר לִי רַק טִפָּה

מִכָּל מַה שֶּׁלִּבִּי צִפָּה.

שֶׁכֵּן הָיוּ הַצִּפֳּרִים

תָּמִיד לִי, מִשַּׁחֲרִית יָמַי,

לְסֵמֶל כָּל יָפֶה וָרָם,

לְסֵמֶל־שִׂיא שֶׁל הַמֻּשְׁלָם…

הֲבַאֲשֶׁר עוֹד מִשַּׁחֲרִי

הוֹגְתָה אוֹתִי הָאֲדָמָה

רַבַּת הַחֵטְא וְהַמַּכְאוֹב –

תֻּרְגַּלְתִּי לַמְּרוֹמִים לִשְׁאֹף?

אוֹ בַאֲשֶׁר עָרְגָה נַפְשִׁי

לְכָל רָחוֹק וּלְכָל נֶעְלָם –

גִּלּוּ לִי צִפֳּרֵי הַנְּדוֹד

רָזִים מִמֶּרְחַקֵּי הַהוֹד?

אוֹ בַאֲשֶׁר הָיְתָה נַפְשִׁי

גַּם הִיא רְסִיס מִמְּקוֹר הַשִּׁיר –

עוֹד מֵאִבִּי בְּקֶסֶם־אוֹן

מָשְׁכוּ לִבִּי כַּנְפֵי־הָרֹן?

צְרִיחַת־הַמְּרִי שֶׁל עֲגוּרִים

קָרְאָה מֵעַנְנֵי הַסְּתָו:

"פְּרֹשׂ גַּם אַתָּה הָאֲבָרוֹת

עַל פְּנֵי יַמִּים וּמִדְבָּרוֹת!"

וְאֶשֶׁד סִלְסוּלֵי זָמִיר

בַּלֵּיל, בְּחֹרֶשׁ אֲבִיבִי –

מָה מֵעֶרְגָּה נִלְחַץ הַלֵּב,

מִכְּאֵב, מֵאשֶׁר מְלַבְלֵב…

וְצִפְצוּפֵי הָאַנְקוֹרִים –

הֲיֵשׁ עוֹד חֵן כְּחֵן תֻּמָּם?

הַאֵין זֶה שִׁיר שֶׁל הוֹדָיָה

לְמֵכִין מָזוֹן לְכָל בִּרְיָה?

וְקוּקִיָּה, צִפֹּר־שָׁעוֹן,

כְּלוּם לֹא תַכְרִיז בְּכָל דַּקָּה:

קוּ־קוּ־קוּם־קוּם… אַל תֵּעָצֵר

“קוּ־קוּ־קוּם־קוּם… הַיּוֹם קָצֵר…”

וּכְלוּם הָיָה לִי גִיל, כַּגִּיל

עֵת בְּחַלּוֹן חֶדְרִי פִתְאֹם

הוֹפִיעַ סִיס, נִכְנַס, צִפְצֵף

לִי סוֹד מֻפְלָא – וְהִתְעוֹפֵף?

חַיֵּי אָדָם – שָׂדֶה אוֹ גַן:

תְּשׁוּקוֹת צָצוֹת, תְּשׁוּקוֹת נוֹבְלוֹת.

וַאֲהָבוֹת רַבּוֹת חָלְשׁוּ

עַל לְבָבִי – וְנֶחְלְשׁוּ…

אַךְ אַהֲבָתִי לַצִּפֳּרִים

עוֹדָהּ טְלוּלָה וְרַעֲנַנָּה,

וּלְשִׁירָתָם רַבַּת־גְּוָנִים

עוֹד אַאֲזִין כְּמִלְּפָנִים…

חַיֵּי אָדָם – שָׂדֶה אוֹ גַן:

מִנְהָג נִשְׁתָּל, מִנְהָג נֶעֱקָר.

אַךְ אֱמוּנִים עוֹד אֶשְׁמְרָה

לַנֹּהַג שֶׁל שַׁבַּת־שִׁירָה.

וּבְחֶדְוָה שֶׁל אַהֲבָה,

כְּמוֹ בְתוֹר יַלְדוּת זַכָּה,

אֲנִי עוֹרֵךְ הָאֲרִיסְטוֹן

לַחֲבִיבַי, כַּנְפֵי־הָרֹן…