I    🔗

הַחוֹלוֹת צוֹרְבִים; לֻבְּנָה מֵחֹם

תְּכֵלֶת שָׁמַיִם. נֶשֶׁר מֵרוֹם

אֶל פֶּגֶר חֲמוֹר דּוּמָם יַעַט.

בֵּין כַּרְמֵי תִמְנָתָה עֻלָּפִים מִלַּהַט

בָּא שִׁמְשׁוֹן כְּחֹם הַיּוֹם.

הֶחָזֶה מָתוּחַ, בַּרְזֶל הַיָּד…

מִתְבַּקְּעָה אֲדָמָה מִשִּׁפְעַת לְשָׁד,

מֵעֹצֶר שַׁלְהָבוֹת סָפָגָה…

עַל אֵלֶם הַכְּרָמִים תִּתְגַּלְגֵּל שְׁאָגָה…

שִׁמְשׁוֹן שׂוֹחֵק בַּלָּאט.

עַל שְׂפַת נַחַל חָרֵב גּוֹעֶה בְעִיר,

אָצוֹת לְטָאוֹת בֵּין קוֹצִים וָגִיר.

שִׁמְשׁוֹן מְחַיֵּךְ: אֶת קוֹלִי, קוֹל דָּמַי,

בִּשְׁאוֹנָם יַחֲרִישׁוּ לֵילוֹתַי וְיָמַי,

לֹא תוּכַל תַּחֲרִישָׁה, הַכְּפִיר!"

וַיְשַׁסַּע הָאַרְיֵה – וּמְאוּם אֵין בַּיָּד –

אַךְ צוֹעֵק עוֹד לִבּוֹ מִשִּׁפְעַת לְשָׁד,

עוֹד תִּרְתַּח בְּדָמוֹ סוּפָתָה…

תַּרְדֵּמַת שִׁכָּרוֹן עַל כַּרְמֵי תִמְנָתָה

עֻלָּפִים מִלַּהֲבוֹת הָעַד.

II    🔗

מֵאֵדֵי לַיְלָה הַמֶּרְחָק נֶעְתָּם,

הַסַּהַר עָלָה עַל סֶלַע עֵיטָם

וְשִׁמְשׁוֹן יוֹשֵׁב בִּסְעִיף הַסֶּלַע,

לַמֶּרְחָק יַבִּיט וְלֹא יֵלֶא.

מֵרְסִיסֵי טַל קְוֻצּוֹתָיו כָּבָדוּ,

בֵּין מַחְלְפוֹת עֲרָפֶל מַחְלְפוֹתָיו אָבָדוּ.

כְּשַׁלִּיט רָתוּק לְסַלְעֵי מָגוֹר

וְלוֹ עֲטָרָה כֵפִים כְּבֵדִים,

וּבְעֵינָיו פְּקוּחוֹת עֶצֶב יָגוּר,

וּבְעֵינָיו פְּקוּחוֹת חִוְרוֹן־אֵדִים:

"הֲשָׂחַקְתִּי עֵת אָהַבְתִּי?

אוֹ נִתְעֵיתִי, כִּי עָזַבְתִּי?

וְעָזַבְתִּי – אַף נִחַמְתִּי!

וּמִמִּי, מִמִּי נִקַּמְתִּי??

הַקָּמוֹת אֻכְּלוּ כִפְתִילֵי פִשְׁתִּים

וְשׁוֹק עַל יָרֵךְ הֻכּוּ פְלִשְׁתִּים

אַךְ לֹא הֵקַלְתִּי נֵטֶל כֹּחִי

וּשְכוּר־אוֹן־יֶתֶר עוֹד אָנֹכִי…"

וְשִׁמְשׁוֹן יוֹשֵׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם,

מֵאֵדֵי לַיְלָה הַמֶּרְחָק נֶעְתָּם,

בֵּין כֵּפִים יְתַנּוּ הֵדִים חֲרֵדִים.

מֵרְסִיסֵי טַל קְוֻצּוֹתָיו כָּבָדוּ,

בֵּין מַחְלְפוֹת עֲרָפֶל מַחְלְפוֹתָיו אָבָדוּ,

בְּעֵינָיו נוּגוֹת חִוְרוֹן אֵדִים…

III    🔗

הַמִּדְבָּר נוֹשֵׁם עַל עַזָּה

בְּאֵשׁ וְאַבְקַת חוֹל.

שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר מַזָּה

לַהַט וָאוֹר עַל כֹּל.

הַתְּמָרִים בִּדְמִי עֵרָגוֹן

יִשְׂאוּ כַפּוֹתָם אֶל עָל,

יִשְׂאוּ כַפּוֹתָם אֶל דָּגוֹן:

“הוֹרֵד עָלֵינוּ טָל!”

לְדָגוֹן הַיּוֹם יִתְפַּלֵּל

בְּעַזָּה כָּל יֶלֶד וָשָׂב.

אֶת דָּגוֹן הַיּוֹם יְהַלֵּל

כָּל פְּלִשְׁתִּי נִקְלֶה וָרָב…

מִתְמַזֵּג עֲשַׁן קָרְבָּנוֹת

עִם קְטֹרֶת אֲהָלוֹת וָמֹר;

מָה עַלִּיז הַתֹּף עִם הָרְנָנוֹת,

מַה גָּדוֹל הַחֹם וְהָאוֹר!

– לוּ יָשִׁיר שִׁמְשׁוֹן אֶת שִׁירָיו

וִישַׂחֵק לִפְנֵי הָעָם! –

רַק יִרְחֲבוּ רֶגַע נְחִירָיו

וּפָנָיו לַשַּׁחַק הָרָם.

הוֹי, לָמָּה, עִוֵּר, תַּחֲרִישָׁה?! –

וְשִׁמְשׁוֹן עוֹמֵד בְּלִי נִיד;

הַצִּיָּה נוֹשְׁמָה בְאִשָּׁהּ,

פָּנָיו חִוְרוֹת כַּסִּיד.

לִנְשִׁימוֹת מִדְבָּר אוֹכֵלוֹת

נְחִירָיו תִּרְחַבְנָה דֹּם

וּתְהוֹמוֹת עֵינָיו אֲפֵלוֹת

קוֹרְאוֹת אֶל תְּהוֹמוֹת רוֹם:

…הַאֻמְנָם לַשָּׁוְא תִּקְווֹתַי?

רַק רֶגַע רָגַע הַלֵּב?

הַאֻמְנָם עוֹד אִתִּי כֹּחוֹתַי,

מְקוֹר כָּל יָגוֹן וּכְאֵב?

"מַה שָּׁקְטָה נַפְשִׁי, מַה נָּחָה

בְּדַעְתִּי רַק שֶׁבֶת וּטְחוֹן…

מִי חוֹלֵל בָּהּ שֵׁנִית מֶרְקָחָה?

מִי הֶחְמִיר בָּהּ שֵׁנִית יַם־אוֹן?

הוֹי דְּלִילָה נִדְגָּלָה־אֲיֻמָּה,

אֵשֶׁת עֲדָנִים וּשְׁאוֹל!

הַאִם לֹא לָקַחַתְּ מְאוּמָה?

הַאֻמְנָם הִשְׁאַרְתְּ לִי הַכֹּל?"

…וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לְדָגוֹן

עוֹבְדִים וְשָׁרִים בְּלִי דֹם.

עַל פְּנֵי שִׁמְשׁוֹן יָגוֹן

וְעֵינָיו לְלַהֲבוֹת רֹם.

וְחָלִיל וְתֹף וְרִקּוּדִים…

מָה־עַלִּיז, מַה־לּוֹהֵט הֶחָג!

הוּא נִשְׁעָן עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים,

עֲלֵיהֶם נָכוֹן הַגָּג.

יְמִינוֹ אֶחָד לָפָתָה,

הַבַּיִת נָע וָחָג…

הֲשַׁאֲגַת כְּפִיר־תִּמְנָתָה

לוֹ גֻנְּבָה בִשְׁאוֹן הֶחָג?

יְמִינוֹ אֶחָד אָחָזָה,

הוּא לוֹפֵת שֵׁנִי בַשְּׂמֹאל…

הַמִּדְבָּר נוֹשֵׁם עַל עַזָּה

בְּאֵשׁ וְאַבְקַת חוֹל…

וירצבורג, ניסן, תרע"ד