אִמֵּךְ קָלְעָה אֶת צַמּוֹתַיִךְ,

אֶת חֻלְצָתֵךְ פְּרָחִים קִשְּׁטָה,

וּבְהַזְהָרָה אֵלַי שְׁלָחָתֶךְ

לְחַג הָאֵבֶל – לַפְּרִידָה.

הִנֵּה יוֹשֶׁבֶת אַתְּ מַזְהֶרֶת,

בִּכְחוֹל עֵינַיִךְ עֶצֶב רַד.

אֲנִי אִלֵּם, אַתְּ מַחֲרֶשֶׁת,

וְקוֹל עוֹנֶה שָׁלוֹם לָעַד.