אַיֵּךְ בְּרוּחַ מִתְהוֹלֶלֶת,

בְּגֶשֶׁם־לֵיל מֵצִיף עוֹלָם? – –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל הַדֶּלֶת

קוֹל רַחַשׁ־מָה, מַגָּע נִכְלָם.

לֵבָב חָרֵד מַקִּישׁ בַּלָּאט,

מֵאֲחוֹרָיו אוֹרֵב שָׂטָן.

אֶל הַמַּנְעוּל הוֹשַׁטְתִּי יָד,

וְאֵין מוֹנְעֵנִי מֵאָבְדָן.