בֹּקֶר בָּהִיר בְּשׁוּק הָעִיר

יָצָאתִי בִּמְחוֹלוֹת.

לַוּוּנִי נָא, הַנְּעָרִים,

בְּשִׁיר וּבְמִצְהָלוֹת.

אֲנִי הָאִישׁ יוֹם לֹא עָבוֹת

יָצָאתִי מִדַּעְתִּי:

שָׁכַחְתִּי שְׁמוֹת הַיְלָדִים

וְצֶלֶם רַעְיָתִי.

אַחַר בְּלוֹתִי נֵעוֹר קֻנְדָּס בִּי,

חָשַׁק בְּהִלּוּלָה.

כֶּלֶב מֻפְתָּע, נְבִיחָתְךָ

צָרֵף לַמַּקְהֵלָה.