כִּכְלוֹת מְלֶאכֶת הָעוֹלָם,

חֲזוֹן שַׁדַּי אַלְפֵי־דוֹרוֹת,

וַיַּרְא כִּי טוֹב, חִיֵּךְ נִכְלָם –

בִּקֵּשׁ אֶת פְּנֵי עַצְמוֹ לִרְאוֹת.

מִיָּד הִגְבִּיהַ הַר־אֱדוֹם,

שִׁפְלַת מוֹאָב הָפַךְ רָמָה,

צָר רֶכֶס יְהוּדָה וּסְדוֹם –

וּבֵינֵיהֶם שָׁפַךְ יַמָּה.

בְּלֵיל יָרֵחַ, תְּכוֹל־שָׁמַיִם,

מִדְבָּר וָחוֹל בִּמְעוֹף עָבַר;

עָצַר מֵעַל רְאִי־הַמַּיִם,

הִבִּיט תַּחְתָּיו – וַיֶּחֱוַר:

מִצְחוֹ חָרוּשׁ קְמָטִים מִזֹּקֶן,

וּשְׁתֵּי עֵינָיו לַפִּידֵי־אֵשׁ –

אֶת סַמָּאֵל הִכִּיר בַּדְּיֹקֶן,

אֶת הַשָּׂטָן הַמִּתְעַקֵּשׁ!

זוֹעֵם שַׁדַּי זְרוֹעוֹ הֵרִים,

וּמָוֶת בָּאֲגָם הוּטָל.

בַּחֲרוֹנוֹ אֵרַר הָרִים,

וְיִּפֶן שְׁחוֹחַ וְאֻמְלָל.

יוֹבְלוֹת שָׁנִים גָּעַשׁ הַיָּם,

וְהֶהָרִים בְּעֹז קָדָחוּ;

וְסַעַר בַּגַּלְגַּל רָעַם,

וְאֹפֶל־עַד בְּרָקִים חָתָכוּ.

דּוֹרוֹת גָּרַשׁ הַיָּם גַּלִּים,

לִבְסוֹף שָׁקַע לֵאֶה, כָּבֵד;

וְהֶהָרִים מְדֻלְדָּלִים

נָפְלוּ עֻלְפִּים, טוֹבְעִים בָּאֵד.

רְווּי גָפְרִית, אַשְׁלָג וָמֶלַח

שָׁפוּךְ הַיָּם כְּשֶׁמֶן־קִיק.

לֹא־נִיד לֹא־גַל – יָשֵׁן הַדֶּלַח

בְּעַרְפִלֵּי חַמְסִין מֵעִיק.

וְעוֹד עַתָּה בְּרֶדֶת לֵיל,

עֵת לֹא תַבְחִין בֵּין כְּחוֹל לִכְחוֹל,

לֹא יַעֲבֹר מִמַּעַל אֵל –

יִבְחַר דַּרְכּוֹ מִדְבָּר וָחוֹל.

הִנֵּה מַדּוּעַ אַף הַלֵּיל,

עֵת בִּקַּשְׁתִּיו מֵעַל הַחוֹף,

מָצָאתִי שַׁחַק רֵיק מֵאֵל –

יָתוֹם נִשְׁאַרְתִּי בַּמַּכְאוֹב.