אֲנִי עוֹלָם מָלֵא בְּתוֹעֲפוֹת הַקּוֹסְמוֹס,
גַּלְגַּל יְסוֹד מַזְהִיר בְּמַעַרְכוֹת הַנֵּצַח,
וְטַבַּעְתִּי אִם תִּנָּתֵק מֵהַשַּׁלְשֶׁלֶת –
יֵצְאוּ מִמְּסִלָּתָם הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם.
אֲבָל בּוֹדֵד אֲנִי, גַּלְמוּד כְּכָל כּוֹכָב.
קְשׁוּרִים גָּרְמֵי רָקִיעַ: זֶה בָּזֶה אָחוּז,
סוֹחֵב עִמּוֹ בָּעֹל כְּשׁוֹר רָתוּם לְשׁוֹר:
אוּלָם כּוֹאֵב לְחוּד, בְּשִׂמְחָתוֹ יָתוֹם,
בַּחֲזוֹנוֹ חוּכָא, בִּשְׁאֵלוֹתָיו סָתוּם.
כִּי כָּל לֵבָב מוֹנָדָה, בְּלִי חַלּוֹן וָפֶתַח,
בְּלִי גֶשֶׁר מַעֲבָר נָטוּי עַל פְּנֵי בְּלִימָה,
חוֹצָה בֵּין אָב לְבֵן, בֵּין בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ,
וְאֵין שָׂפָה אַחַת לִשְׁתַּיִם נִפָשׁוֹת.