לְיַלְדָּתוֹ מֵהַחֲזִית

שָׁלַח הַנְס נַעֲלַיִם.

שָׂמְחָה הָאֵם, שָׂשָׂה הַבַּת,

עוֹלְזוֹת שְׁתֵּיהֶן כִּפְלַיִם.

נוֹעֶלֶת גְּרֶטְל נְעָלֶיהָ

וְרוּץ אֶל הַגִּנָּה.

מַרְאָה לַכֹּל עוֹרָן הָרַךְ,

מֵאַבָּא מַתָּנָה.

עִם בּוֹא הַיּוֹם חוֹלֶצֶת הִיא

הַנַּעַל וּבוֹדֶקֶת.

דְּבַר־מָה מֵצִיק לְבָהֳנָהּ –

הִנֵּה מָצְאָה בָּהּ פֶּתֶק.

וּבַפִּתְקָה כָּתוּב: 'עַל רֹאשׁ

יורֵשׁ־בִּתִּי קְלָלָה!

תִּמַּקְנָה הָרַגְלַיִם שֶׁ־

תִּדְרֹכְנָה מִנְעָלָהּ.'

מַבֶּטֶת גְּרֶטְל, שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ

הוֹלְכוֹת וּמִתְנַפְּחוֹת;

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת

כַּעֲלוּקוֹת כְּחֻלּוֹת.

רוֹצָה לָקוּם מֵהַסַּפָּה –

אֵינֶנָּה יְכוֹלָה;

רוֹצָה לִצְעֹק, לִקְרֹא אִמָּהּ –

וְנִשְׁתַּתֵּק קוֹלָהּ.