עַל פַּסֵּי הַבַּרְזֶל רַכֶּבֶת נִשָּׂאָה

בַּחֲלָלוֹ שֶׁל לַיְלָה, אֶל תַּחֲנָה בָאָה –

וְעָלוּ בָהּ חָתָן וְכַלָּה, זוּג רַךְ,

נֶאֱהָבִים וּנְעִימִים, וַחֲמוּדִים כָּל כָּךְ.

שׁוּב שִׁקְשֵׁק הַמַּסָּע, שׁוּב נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ

וּמְגַמֵּא מֶרְחַקִּים, וְקִיטוֹר בִּמְרוֹמוֹ:

וְעַל סַפְסָל בּוֹ יוֹשְׁבִים, כַּיּוֹנִים בַּקֵּן,

בְּלֵיל־חֲתֻנָּתָם הַבַּת עִם הַבֵּן.

בַּחַלוֹן נִשְׁקָפָה עֵין לֵיל שָׁחוֹר־כָּחֹל;

הוּא דָן עִם הַמַּסָּע: “אֲנִי לֵיל כֹּל־יָכֹל!”

הַמַּסָּע עוֹנֵהוּ בִשְׁרִיקָה וָעָף –

וּבְרוֹחַ לֹא יוּכַל מִפְּנֵי לֵיל אֵין סוֹף…

עַל פַּסֵּי הַבַּרְזֶל רַכֶּבֶת נִשָּׂאָה

בַּחֲלָלוֹ שֶׁל לַיְלָה, אֶל תַּחֲנָה שׁוּב בָּאָה:

בִּמְרוֹם מִגְדַּל־עִיר שָׁעוֹן צִלְצֵל: חֲצוֹת –

בַּעֲלוֹת

אֵשֶׁת יִפְעָה דוֹרֶסֶת אֱלֵי הָרַכֶּבֶת;

וּלְמוּל חָתָן רַךְ הַיְפֵיפִיָה יוֹשֶׁבֶת,

כֹּה זְקוּפָה, חֲטוּבָה, מְנַצְנֶצֶת בְּאוֹר

עֲדָיִים מַדְהִימִים וּבְעֵינֵי הַשְּׁחוֹר.

פָּנֶיהָ מָאֳרָכִים, שְׁחַרְחוֹרִים, עֲנוּגִים –

היא לילית, הפילה אין־מספר הרוגים.

מְצִיצָה בַנַּעַר, לוֹ עֵינֵי־הַתֹּם,

בִּגְנֵבָה, וְרִשְׁתָּהּ אוֹרֶגֶת לוֹ דֹם;

אוֹרֶגֶת, מְנַצְנֶצֶת בְּאוֹר תַּאֲוָה פְּרָאִית –

קוֹרַעַת “אֵל שַׁדַּי!” תְּפִלָתוֹ חֲשָׁאִית.

שְׁבוּי־זָהֳרָהּ, שָׁכַח הַנַּעַר הָרָךְ

יוֹנָתוֹ הַטְּהוֹרָה, הַנּוּגָה כָל־כָּךְ;

וְצָנַח בְּאֵין־רוֹאִים, מְרַטֵּט בִּשְׁתִיקָה –

לִתְהוֹם עֵינֵי־אֵשׁ… בְּרַק־נִצָּחוֹן הִבְרִיקָה.

לֹא מַסָּע – כִּי הֵיכָל שֶׁל אַשְׁמְדַאי עִם

אַפִרְיוֹן שֶׁל זָהָב לִפְנַי וְלִפְנִים.

וְלֹא יָדְעָה בַת־תֹּם, מִי הָאִשָּׁה בִמְסִבָּהּ –

אַךְ כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה נֶעֶצְבָה בְלִי סִבָּה –

וְלֹא יָדְעָה, בִסְחֹב בַּעֲלַת־אוֹב בְּחִירָהּ דֹּם

בְּהִפָּתַח לְרַגְלָיו בְּאֵין רוֹאִים הַתְּהוֹם…

אוקטובר, 1913.