בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַקְּטַנִּים,

שָׁם נְעָרִים רַעֲנַנִּים

עוֹמְדִים, מְסַלְסְלִים בִּגְרוֹנָם

וּמִתְפַּלְּלִים לְקוֹנָם,

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

טַלִּיּוֹת קְטַנּוֹת עַל כִּתְפֵיהֶם,

סִדּוּרֵי־תְפִלָּה בְּתוֹךְ יְדֵיהֶם;

וְנַעַר נַעַר, כְּמִנְהַג אַבָּא,

עוֹנֶה “אָמֵן”, “יְהֵא שְׁמֵיה רַבָּא”,

עוֹנֶה “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”.

הַס מִלְּהַזְכִּיר דְּבָרִים בְּטֵלִים!

עִם הַתְּפִלָּה הֵמָּה גְדֵלִים

כְּעִם רְבִיבִים — קְטַנֵּי־דְשָׁאִים…

וְכַמָּה טְהוֹרִים, צַחִים, נָאִים

יַלְדֵי בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל!

עִם הִגָּלוֹת תּוֹרָה קְטַנָּה,

תֶּחֱרַד נַפְשָׁם שַׁאֲנַנָּה:

אַשְׁרֵי יְדֵי אִישׁ בָּהּ מַחֲזִיקוֹת!

הָבוּ נַאֲצִיל לָהּ נְשִׁיקוֹת,

לְחֶמְדַּת עַם־ יִשְׂרָאֵל!

וּבִשְׁתִיקָה בַּמִּקְצוֹעַ

יַלְדָּה, יַלְדָּה — כְּבַת־שׁוֹעַ

שׁוֹלְחָה מַבָּט שֶׁל חֲנִינָה

אֶל הַנְּעָרִים מִן הַפִּנָּה,

מַבָּט בַּת־ יִשְׂרָאֵל.

הַס! בַּתּוֹרָה קוֹרֵא נַעַר,

עִבְרִי חִוֵּר, בָּר כַּסַּהַר,

כַּחוּגָא מְסַלְסֵל הוּא סִלְסוּלִים,

וְאַחֲרָיו — זִמְזוּם רַב שֶׁל עוּלִים,

שֶׁל עֲדַת־ יִשְׂרָאֵל…

1914.