עַל הַשֶּׁלֶג צְלָלִים, עַל הַשֶּׁלֶג אוֹרוֹת.

אוֹרוֹת טוֹבוֹת! מְנַחֵם גִּילָן

לִבְנֶה קְפוּא־הַחֹרֶף, שְֹבוּי רִשְׁתּוֹתָיו.

בְּדִמְעוֹת־אוֹרָה בוֹכֶה אִלָּן.

דְּמָעוֹת לוֹ — נְטִיפוֹת־אוֹר; וְטוֹב לוֹ, טוֹב לוֹ:

קְלִפָּה הִתְפּוֹצָצָה,

נִתְּקוּ כְבָלִים כְּפוּיִם עַל לְבָבוֹ צָעִיר —

וּתְפִלָּתוֹ אֵל־הַתְּכֵלֶת, תְּכֵלֶת־אָבִיב, רָצָה.

עַל הַשֶּׁלֶג צְלָלִים, עַל הַשֶּׁלֶג אוֹרוֹת.

אוֹרוֹת צוֹחֲקוֹת! מְרַחֲמוֹת בְּהִלָּן

לִבְנֶה תָּפוּשׂ בְּכַבְלֵי־חֹרֶף, קְפוּא־הֶעָבָר…

תּוֹךְ מַרְגָּלִיוֹת שֶׁל אוֹר מַשְׁחִירוֹת בּוֹכֶה אִלָּן.

עַל שֶׁכָּל הַחֹרֶף שִׁרְיָה בְּעַד שְׁמֵי־תְכֵלֶת

וּבְעַד אוֹר חָצָצָה:

בּוֹכֶה עַל שֶׁבְּלִי יִסּוּרִים אֵין הַאשֶׁר נִתָּן,

עַל שֶׁאַחֲרֵי קִפְאוֹן־מָוֶת שׁוּב אוֹר־חַיָּיו מָצָא…

1915.