דְּשׁוֹ הוּא הַכּוּשִׁי. עַל מַטְאֲטוֹ נָטוּי,

כְּזֹהַר־הַמַּעֲרָב פָּנָיו מֹרָטוּ,

כְּצֶמֶר־הָאַיִל תַּלְתַּלָּיו, וְהוּא

עָמַד מִטַּאטֵא בִשְׁעַת־שְׁקִיעָה זוּ.

עֵינָיו — לַמֶּרְחָק, וּפָנָיו עֲגוּמִים.

מְלוֹא בֵית־הָאֹכֶל — צֵל, עֶצֶב דִּמְדּוּמִים:

צוֹפִים בַּחַלּוֹן, חֲרִישִׁיִים, הֵם,

תּוֹהִים, כִּילָדִים בְּיַעַר: אֵי אֵם?

דֹּם אֵשֵׁב, אַבִּיט בּוֹ:כּוּשִׁי, הָהּ כּוּשִׁי!

חֲלוֹמְךָ — חֲלוֹמִי, יֵאוּשְׁךָ — יֵאוּשִׁי.

הַגֶּד־נָא, דְשׁוֹ: מִי אַתָּה — וָמָה?

אֵי מִזֶּה הִנְּךָ? וּלְאָן אַתָּה בָא?

שֶׁמָּא תִּתְגַּעְגַּע עַל נוֹף כּוּשׁ הָרְחוֹקָה,

אֶרֶץ בָּהּ חַמָּה לְעוֹלָם אֵין שׁוֹקְעָה?

גּוּפְךָ, שְׁחוֹר־שַׁיִשׁ, לָהּ יַעֲרֹג דֹּם —

כַּחֲרֹג נַפְשִׁי אֶל נוֹפִי כַיּוֹם?

שֶׁמָּא גַעְגּוּעִים, כִּצְבָת, תָּקְפוּ אוֹתְךָ

עַל כְּפָר בַּדָּרוֹם, — שָׁם אִמְךָ, אֲחוֹתְךָ?

אוֹ בִּשְׁעַת־עֶצֶב תְּבַכֶּה מוֹת אָח

עַל מִזְבַּח־לִינְטְשׁ? הוֹי דְשׁוֹ, אָחִי הַדָּךְ!…

הֵן הִכַּרְתִּיךָ זֹאת פַּעַם רִאשׁוֹנָה —

וְנַפְשִׁי מִנַּפְשְׁךָ רְחוֹקָה וְשׁוֹנָה;

אַךְ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, בִּשְׁעַת־תְּהִיָה זֹאת,

נִפְגְּשׁוּ עֵינֵינוּ — וְנִפְקָחוּ לִרְאוֹת:

אַחִים אֲנַחְנוּ, בְּחוּט נֶעְלָם קְשׁוּרִים:

אָב אֶחָד לָנוּ, וְאוֹתָם יִסּוּרִים;

וְאֶחָד הַגּוֹרָל לְבַקֵּשׁ וּתְעוֹת

עַד מְצֹא אִישׁ אָחִיו — בַּשַָּׁעָה הַזֹּאת.

נובמבר, 1915.