בָּבוּאָה יֵשׁ, קְבוּעָה בְנִשְׁמַת־נִשְׁמָתִי:

בָּבוּאָתֵךְ.

מִדֵּי תָּבוֹאִי, הִיא תִנְהַר אַף תִּצְהַל

לִקְרָאתֵךְ.

מִדֵּי תְאַחֲרִי, דּוּמָם הִיא תוֹחִיל

בְּהִלָּהּ;

מִדֵּי תִתְרַחֲקִי, תֵּצֵא אַחֲרַיִךְ

בִּתְפִלָּה.

וְהִיא טְהוֹרָה, בָרָה — כְּבָבוּאָה שֶׁל חַמָּה

חַכְלִילִית;

טְהוֹרָה מִכֶּתֶם, מִצֵּל שֶׁל מַחֲשָׁבָה

אֱוִילִית.

בְּדֹלַח — מִסְגֶּרֶת לָהּ, וְהִיא כְמוֹ מַרְאָה

מַבְהִיקָה;

שָׂטָן לֹא יִשְׁלֹוט בָּהּ, וְכָל יַד בָּהּ שְׁלוּחָה —

אַרְחִיקָהּ.

אַחַת רַק אִירָא: יַד קְטַנָּה, עֲנֻגָּה

וְלֹא־זְהִירָה —

פֶּן בְּשָׁעָה רָעָה הִיא תִפְגֹּם בִּדְמוּתֵךְ

הַמְּאִירָה.

יָד זֹאת לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם נָשַׁקְתִּי:

הָהּ יָדֵךְ!..

וְכִי לֹא תִזָּהֲרִי, בִּתִּי, אָן אָבוֹא

בִּלְעָדֵךְ?

דצמבר, 1915.