הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, עִם הַצְּחוֹק הַמְּבַעְבֵּעַ,
דַּקַּת־הַגִּזְרָה כַגִּבְעוֹל וּזְקוּפַת־הַקּוֹמָה:
אֵין זֹאת כִּי מֵאִיר וְזָקוּף כָּזֶה גַם חֲלוֹמָהּ.
הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, בִּמְעִיל־תְּכֶלְתָהּ הֶחָמִיד,
כְּמוֹ צִפּוֹר־עֵדֶן כְּחַלְחַלָּה־שְׁחַרְחוֹרָה וְנָאוָה:
אֵין זֹאת כִּי דוֹמָה לָהּ בְּזָהֳרָהּ שִׁירַת־לְבָבָהּ.
הַנַּעֲרָה הַזֹּאת — כְּנַף־רְנָנִים נַעֲלָסָה
פֹה יָרְדָה וְעָמְדָה בַלָּאט עַל הַנְּיָר;
וְנִדְמָה לִי: הוּא בְגִיל פָּתַח וָשָׁר…
יאנואר, 1916.