בֹּקֶר יוֹם כֵּהֶה.

נָח כְּלִוְיָתָן הַנָּהָר הַגֵּאֶה;

גַּלָּיו, סְנַפִּירָיו, בַּלָּאט מַכְחִילִים

וְקֵדְמָה יָשׁוּטוּ, כְּחַלְחַלִּים־מַאְפִּילִים…

נִשָּׂא מֵעֵבֶר לַנָּהָר, בְּרֹאשׁ הָרִים,

מַגְבִּיל הָאֹפֶק קִיר שְׁחוֹרִים יְעָרִים.

תְּלוּיָה מֵעָל כִּפַּת־רוֹם מְעֻרְפֶּלֶת,

כְּמוֹ גִיגִית־זְכוּכִית אֲפוּרָה מֻטֶּלֶת

עַל רֹאשׁ הָעוֹלָם, לְהָפְכוֹ בֵית־סֹהַר.

רֵיחַ־יָם רַעֲנָן בְּמֶרְחַב אֵין־זֹהַר.

וְקוֹל שְׁאוֹן־הַכְּרָךְ בָּא מֵעֵבֶר מִזֶּה;

הֵקִיץ וְיוֹדֵעַ שִׁיר־חַיָּיו עַל־פֶּה:

שִׁיר בָּתֵּי־חֲרשֶׁת עֲנָקִיִים, שָׁם

מְשַׁקְּעִים הֲמוֹנִים כָּל טוּב אֲשֶׁר בָּם,

אוֹרָם וּצְחוֹקָם, מִיּוֹם אֱלֵי יוֹם,

עַבְדֵי־כְרָךְ שְׁכֵחֵי־חֲלוֹם…

שִׁיר שֶׁל עֲבוֹדָה וּתְנוּעָה וּשְׁאוֹן

חַיִּים שֶׁל מַעֲשֶׂה, שִׁיר מְכוֹנוֹת־אוֹן

מְנַסְּרוֹת בְּרוּמוֹ בְּאָזְנָיו שֶׁל עָם

טָפַל לָהֶן, מְכוֹנוֹת בָּשָׁר־וָדָם.

דּוּמָם לִי אֵשֵׁב. מֵאַחֲרַי הַקִּרְיָה,

לְפָנַי הַיְאוֹר; אַחֲרָיו — מֶרְחַבְיָהּ, נִיר־יָהּ…

בְּחֶבְיוֹן־הַיְעָרוֹת שָׁם וַדַּאי מַעְיָנוֹת,

בְּרֵאשִׁית הִשְׁתַּקְּפוּ שָׁם שְׁמָשׁוֹת וּלְבָנוֹת.

בְּאֵלֶּה הַיְעָרוֹת עוֹד הוֹדִיִים צָדוּ —

עֵת לִבְנֵי־עוֹר עוֹד בָּאָרֶץ לֹא רָדוּ —

וְשִׁירַת אִישׁ הוֹדִי בָּם וַדַּאי נִשְׁמָרָה:

וּבִרְאִי מַעְיָן בְּבוּאָתוֹ נִשְׁאָרָה,

בְּכָרְעוֹ בָּאֶרֶב וּבְמָתְחוֹ הַקֶּשֶׁת

מוּל פְּנֵי אֵל לָבָן, בָּא אַרְצוֹ לָרֶשֶׁת…

וְעַתָּה — שִׁיר־הוֹדִי חֲלוֹם הוּא שֶׁגָּז.

בֵּרְאוּ הַיְעָרוֹת קַרְדֻּמּוֹת עַם עָז,

בּוֹנֵי הַכְּפָרִים, הֶעָרִים, הַכְּרַכִּים;

בַּרְזֶל הוֹצִיאוּ מִמַּעֲבֵה מַחְשַׁכִּים,

יָרְדוּ בַסְּפִינוֹת הָאָרֶץ לִסְחוֹר…

בָּאֳשַׁת־קִיטוֹר — שׁוּר! — רָפְשָׂה הַיְאוֹר:

סְפִינָה עוֹבֶרֶת מֵחוֹף אֱלֵי־חוֹף,

עוֹבְדָה חָק־יוֹמָהּ — יְבוּל לֶאֱסוֹף:

בִּרְכַּת־הַכְּפָרִים לְהָבִיא לָעִיר,

עִם בְּנֵי־אִכָּרִים — לִהְיוֹת בָּשָׂר בַּסִּיר…

דּוּמָם לִי אֵשֵׁב. מֵאַחֲרֵי הַקִּרְיָה,

לְפָנַי הַיְאוֹר; אַחֲרָיו — מֶרְחַבְיָהּ, נִיר־יָהּ.

כֵּהֶה הַיּוֹם — נַפְשִׁי כֵהָה כָמֹהוּ,

מְהַרְהֲרָה דֹם מִתּוֹךְ תֹּהוּ־וָבֹהוּ:

חַיֵּי אֵל לָבָן — הַלְאֵלֶּה נֵעָגֵן?

חַיִּים בְּלִי שִׁירָה, חַיִּים בְּלִי יָגוֹן,

חוּט חֹל־אֵין־סוֹף וַעֲבוֹדַת־חִפָּזוֹן!

בְּאֵין אַמַּת־דֶּשֶׁא לָעַיִן לְמָזוֹן,

נִבֹּל כַּצִּיצִים בַּקִּיטוֹר הַשָּׁחוֹר

עִם חֲלוֹמוֹתֵינוּ — וְאֵין לָשׁוּב אָחוֹר!…

שְׁרִיקָה! הַסְּפִינָה כְּבָר שָׁבָה לַחוֹף.

נַהַם מְמֻשָּׁךְ — לְהַרְהוֹרִי בָא סוֹף.

"עוּף! — נְאֻם הַשְּׁרִיקָה — עוּף, חוֹלֵם חֲלוֹם!

כְּלוּם כְּבָר עָשִׂיתָ אֶת חָקְךָ הַיּוֹם?

עָבַר עָלֶיךָ בַּהֲזָיוֹת הַזְּמָן:

שִׁירִים, חֲלוֹמוֹת — מַה־בֶּצַע יֵשׁ כָּאן?

צֵא וּבְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲסוֹק!"…

וְכָאֲבוּ נִימֵי־לְבָבִי, בִשְׁרוֹק

חֲלִיל־חֻלִּין זֶה. נַפְשִׁי יָדְעָה מְאֹד:

גֵּר אֲנִי, חוֹלֵם, פֹּה, גֵּר בְּאֶרֶץ־נוֹד…

1916.