שִׁירוּ שִׁיר לִפְרִי הַגַּן,

שִׁיר לְשִׁבֳּלֵי דָגָן,

לָעֵנָב וְלָרִמּוֹן

מֵאֵילַת וְעַד חֶרְמוֹן.

בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת,

קוֹל חָלִיל וּמַקְהֵלוֹת,

עֲטוּרִים, טוּרִים־טוּרִים –

נַעֲלֶה הַבִּכּוּרִים.

טֶנֶא, טֶנֶא מְרֻפָּד

מִבִּרְכַּת שָׂדֶה יִכְבַּד,

נְנִיפֵהוּ מַטָּה – עָל,

גַּל וְגַל – וּבְגַלְגַּל.

אֶרֶץ, אֶרֶץ וִיבוּלָהּ,

שִׁירוּ לָהּ, זַמֵּרוּ לָהּ!

רֹנוּ עַם וַאֲדָמָה

גַּן וָגֹרֶן וְקָמָה.

הֹלּוּ, הֹלּוּ הִלּוּלִים!